להורדת חוברת עם סיכום של כל שיעורי הדף היומי על מסכת פסחים ליחצו כאן (מומלץ)
לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב
להורדת תמלול מלא של שיעור הדף היומי המוקלט לחץ כאן
סיכום דף יומי פסחים דף נה
(נד: במשנה – נה: במשנה הראשונה)
חלק א – מלאכה בתשעה באב
א. בין השמשות שלפני תשעה באב
הקדמה:
בתעניות ציבור על גשמים –
3 ראשונות – בלי הלילה,
3 אחרונות – עם הלילה ("אוכלים ושותים מבעוד יום", בפשטות משמע שגם ביה"ש אסור, אך לא מוכרח, כי אולי בא למעט רק את הלילה ולא את ביה"ש).
לגבי ביה"ש –
- A. שמואל – ביה"ש מותר.
קשה – והרי שמואל – תש"ב היא כמו "תענית ציבור"
בפשטות הכוונה שבשניהם אסור בביה"ש,
תשובה – בשניהם מותר בביה"ש.
- B. רבא ורי"ח – ביה"ש אסור.
קשה – רי"ח – תש"ב אינו כתענית ציבור,
בפשטות הכוונה שבתענית ציבור ביה"ש אסור וב9 באב מותר.
תשובה – הכוונה למשהו אחר –
- בתש"ב אין איסור מלאכה, בניגוד לתענית ציבור.
דחייה – זה כבר כתוב במשנתנו.
- שאין בתש"ב תפילת נעילה,
דחייה – והרי אם רוצים יכולים להתפלל גם נעילה? (רי"ח – ולואי שיתפלל כל היום כולו").
דחיית הדחייה – בתענית ציבור נעילה היא חובה. - שבתענית ציבור יש 24 ברכות בתפילה.
- רב פפא – הכוונה שאינו כ-3 תעניות ראשונות, אלא כן כתעניות אחרונות, ושבשניהם ביה"ש אסור.
- C. ניסיון ראיה שמותר –
ברייתא – אין בין תש"ב ליו"כ, אלא שבתש"ב ספקו מותר.
ספקו מותר = ביה"ש מותר.
דחייה – הכוונה שלספק האם עיברו את החודש, שביו"כ צמים פעמיים וב9 באב לא.
[בעיה לגבי תש"ב –
מצד אחד –
אין בין תש"ב ליו"כ, אלא שבתש"ב ספקו מותר,
מצד שני –
אין בין תש"ב לתע"צ אלא שבתש"ב מותר במלאכה כשנהגו.
יוצא שיש סתירה,
ולמשל לגבי רחיצה, תש"ב אסור כמו יו"כ (אפילו אצבע).
תשובה – זאת ברייתא אחת, והיא לא באה להשוות לגמרי, אלא רק להביא את הקולות.
סיכום הבדלים –
תע"צ | תש"ב | יו"כ | |
ביה"ש | שמואל – מותר רי"ח – אסור | אסור | |
ספק בקביעא דירחא | מקלים | מחמירים | |
איסור מלאכה | אסור | תלוי במנהג | אסור |
נעילה | יש | לא חובה | יש |
מספר ברכות | 24 | 18 | 7 |
רחיצה | מותר פנים ידיים ורגליים | אפילו אצבע |
ב. האם חוששים ליוהרא?
אצלנו – האם יכול לעשות אצלו ת"ח ולהיבטל ממלאכה בתש"ב?
רבנן – לא התייחסו, רשב"ג – כן (לא חושש ליוהרא).
בברכות יז – האם כל חתן רשאי לקרות בלילה הראשון?
לרבנן – כן, רשב"ג – לא (חושש ליוהרא).
תשובות:
- רי"ח – להחליף השיטות.
- רב שישא בריה דרב אידי – כולם חוששים ליוהרא,
אלא שיש מצבים שלא ישימו לב:
רבנן בחתן – כי כולם קוראים.
רשב"ג ב 9 באב – יחשבו שסתם אין לו עבודה.
(נה. משנה ראשונה)
חלק ב – מלאכה בערב פסח
א. האם מותר לפני חצות?
שלושה מקורות בתנאים:
- A. במשנה (נ.) – עד חצות תלוי במנהג המקום.
- B. במשנה נה. –
חכמים – ביהודה עשו ובגליל לא,
כרגע ניתן להבין שהם רק מתארים את המנהג,
הלילה – ב"ש אוסרים וב"ה מתירים.
קשה – הרי אם תלוי במנהג, מה שייך לדבר על "איסור"?
תשובה – אכן יש מחלוקת תנאים, במקור הבא:
C. ברייתא –
ר"מ – הכל תלוי במנהג – משנתנו,
ר"י – ביהודה התירו ובגליל אסרו.
ואז ניתן להסביר את ב"ש במשנה (B) כגליל לפי ר"י.
(וגם את דעת חכמים במשנה (B) ניתן להעמיד כר"י).
קשה על ר"י שמתיר ביהודה –
המנכש ועלתה בידו שיבולת, בי"ג ניסן שותלה בטיט שתמהר להשריש כדי שהעומר יתיר אותה.
משמע שבי"ד אסור לנכש. [אמנם צריך 3 ימים להשרשה, אך גם בי"ד יש שלושה ימים, שהרי יש קצת י"ד + ט"ו + קצת ט"ז].
תשובות:
- רבא – שם זה לפי הגליל שאוסרים מלאכה בי"ד.
דחייה – למה לא התירו במנכש ושותל בליל י"ד?
תשובות:
רב ששת – ב"ש אוסרים גם את הלילה.
רב אשי – אין דרכם לנכש ולשתול בלילה.
- רבינא – אכן גם בי"ד מותר לנכש, אלא שאין שלושה ימים (צריך 2 ימים מלאים + קצת).
(נה. במשנה השנייה)
ב. במקום שנהגו לאסור, עוד שני גורמים: התחיל לפני, ולצורך המועד
ר"מ – אם התחיל קודם 14 יכול לגמור ב14, לא יתחיל ב14.
לגבי הגורם השני, שלוש הבנות:
(תכלת – קולא, ורוד – חומרא)
אם התחיל, מותר לגמור | אסור להתחיל | |
A. בלצורך | מותר רק לצורך | אסור אפילו לצורך |
B. בלא לצורך | מותר גם בלא לצורך | אסור בלא לצורך, אך בלצורך – מותר. |
C. לצדדים | מותר גם בלא לצורך | אסור אפילו לצורך |
תא שמע מדברי ר"מ –
- "אבל לא יתחיל, אפילו צלצול (חגורה) קטן", שזה לצורך.
משמע – אסור אפילו לצורך, כמו A.
(אפילו שהם לצורך המועד, שמותר לגמור, בכ"ז אסור לא להתחיל).
דחייה – אולי זה כמו C.
(אפילו שהם לצורך המועד אסור להתחיל, ולא אומרים שכיון שזאת מלאכה פשוטה התחלתם נחשבת גמירתם).
- "כל מלאה שהיא לצורך המועד גומרה ב14, בזמן שהתחיל בה קודם 14, אבל אם לא התחיל לא יתחיל ב14" – אפשרות A.
דחייה – אפשרות C, והחידוש שאסור להתחיל אפילו לצורך. - "כל מלאה שהיא לצורך המועד גומרה ב14,
ושאינה לתורך המועד אסור (= לגמור) – כמו A.
(נה: שליש עליון)
ג. מלאכות יוצאות דופן שמותרות – חייטים, ספרים, כובסים (רי"ס בר"י – גם רצענים)
A. למה:
כיון שהן לצורך המועד ונצרכים ביותר + יש מצבים בהם מלאכות אלו מותרות אפילו בחוה"מ עצמו (להדיוט מותר לתפור, ומותר ולספר ולכבס מי שחזר ממדינת הים, ומתקנים נעלים לעולי רגלים).
- B. במה נחלקו –
רי"ס בר"י לומד הכנת נעליים מתיקון נעליים (תחילת מלאכה מסוף מלאכה),
ורבנן לא.