הדף היומי – פסחים קיא

סיכום דף יומי פסחים דף קיא

(קיא. 4+ עד קיא: 😎

עוד סכנות שדים (וגם מכשפות)
(המכנה המשותף לרוב מה שנראה הוא הדקל:

• לא להתפנות בין דקל לכותל
• לא לעבור בין שני דקלים
• לא לעבור מעל דקל
• לא לשבת בצל הדקל

א. ר"ל – ארבעה דברים דמו בראשו, כי נכנס לשטח של השדים:

1. הנפנה בין דקל לכותל (כשאין רווח של ד' אמות + אין דרך אחרת לשדים ללכת בה).
2. העובר בין שני דקלים (שלא עוברת ביניהם רשות הרבים).
3. השותה מים שאולים מילד קטן בשדה (שאז יש במים שדים).
4. העובר יחף על מים שפוכים טריים (שעוד לא דרכו בהם 60 צעדים ולא עברה עליהם השמש, ולא ירקו בהם ולא זרקו בהם עפר).

במים שפוכים יש גם חשש שדים וגם חשש כשפים.

לכן אסור גם כשברור שזה לא כשפים (למשל שראה שזה אשתו שפכה).
אבל במקום שבו יש חשש כשפים – אז אסור גם לא יחף וגם בלא טריים.

(קיא. באמצע)
אגב המעבר בין שני דקלים –

ב. ת"ר – שלושה אין ממצעין ואין מתמצעין – כלב, דקל, אישה (וי"א גם חזיר ונחש) – סכנת שדים.

1. רב פפא – מה התקנה?
   יאמר פסוק שמתחיל ומסתיים ב"אל" (מבלעם – "אל מוציאם ממצרים… כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל… מה פעל אל")
   או שמתחיל ומסתיים ב"לא" (מבלעם – "לא איש אל ויכזב… ודיבר ולא יקימנה").
2. אישה נידה שעוברת בין שני אנשים –
   בתחילת נידתה – אחד ימות,
   בסוף נידתה – יריבו ביניהם.
   והתנקה כנ"ל.
3. שתי נשים שיושבות זו מול זו בפרשת דרכים – כנראה עושות כשפים,
   והפתרון:
   ללכת בדרך אחרת,
   או עם מישהו יד ביד,
   או לומר "אגרת אסלת אסיא בלוסיא…".
4. ואגב הסכנה במפגש עם אישה –
   פגש אישה שעולה מטבילת מצווה –

תהיה רוח זנונים (תאווה מוגזמת) על מי מהם שישמש ראשון.
והפתרון – יאמר "שופך בוז על נדיבים וכו'".

(קיא. 7-)

ג. עוד סכנות של הדקל

1. רי"צ – לא לישון בצל דקל וצל לבנה ("בגיא צלמוות") – כי זה מקום השדים.

בדקל –

בשדה – דווקא דקל יחידי (שאין צל דקל אחר שנופל עליו, כי אז השדים יעברו לשם)
בחצר (צפוף ואין להם מקום אחר) – אסור גם אם יש דקל אחר (ברייתא).

בלבנה – דווקא כשהצל בכיוון מערב.

(קיא: 1+)

1. גזע דקל קצוץ (או עקור) – מי שנפנה עליו או משעין ראשו או דורך מעליו בלי לדרוך יינזק (בדורך מעליו – ימות!).

(קיא: 7+)
(אגב צל הדקל)

ד. חמישה טולי (צלים) הם סכנה מפני השדים שיש שם:
צל דקל יחיד, כנדא, תאנה, פירחא (צלף), זרדתא (עוזרד), ובאופן כללי בכל עץ עם הרבה ענפים,
(מלבד עץ הדפנה שדווקא מזיק לשדים).
ויש אומרים שיש גם בצל אוניה ועץ ערבה, ובהמשך נראה שיש גם באיגרי (בגגות),
ורב כהנא היה נזהר מכל הצלים.

פרטים:

• הגמרא קוראת בשם של השדים של מקומות מסוימים:

בצלף – רוחי (רוחות),
בעוזרד – שידא (שדים)
ובגגות – רישפי (רשפי אש).

(ונפק"מ שאם כותבים קמע – כותבים את שם השד המסוים).

• לשד של הצלף אין עיניים לכן קל לברוח ממנו (וכן מסופר שהברחו ממנו והשד נתקל בדקל ופקע).
• בעוזרד יש 60 שדים (נפק"מ לקמע – שצריך להזכיר 60, וכן מספור על ת"ח שכתב קמע רק לשד אחד ולא הועיל).

(קיא: מתחת לאמצע)
(אגב הזכרת שמות השדים)

ה. שד בשם "קטב"

• יש שני שדי קטב –

(על פי שני ה"קטב" שמוזכרים בפסוקים:
דברים לב – "מְזֵי רָעָב וּלְחֻמֵי רֶשֶׁף וְקֶטֶב מְרִירִי וְשֶׁן־בְּהֵמוֹת אֲשַׁלַּח־בָּם עִם־חֲמַת זֹחֲלֵי עָפָר",
תהלים צא – "לֹא־תִירָא מִפַּחַד לָיְלָה מֵחֵץ יָעוּף יוֹמָם. מִדֶּבֶר בָּאֹפֶל יַהֲלֹךְ מִקֶּטֶב יָשׁוּד צָהֳרָיִם").

לפני הצהריים נקרא "קטב מרירי" – ורואים אותו בתבשיל הכותח כשבוחשים בכף.
אחרי הצהריים נקרא "קטב ישוד צהריים" – ורואים אותו בין קרני העז ונראה כמו נפה.

• סיפור –
  אביי הלך עם רב פפא מימינו ורב הונא בריה דרב יהושע משמאלו,
  ובא קטב מול רב הונא,
  אז אביי החליף ביניהם שהקטב יבוא מול רב פפא,
  והסביר שרב פפא "השעה עומדת לו" (יש לו מזל (רשב"ם – כי הוא עשיר)).