להורדת חוברת עם סיכום של כל שיעורי הדף היומי על מסכת פסחים ליחצו כאן (מומלץ)
לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב
להורדת תמלול מלא של שיעור הדף היומי המוקלט לחץ כאן
סיכום דף יומי פסחים דף קיט
(קיח: מתחת לאמצע – קיט: במשנה)
חלק א – עוד מדרשים של רי"ש בר' יוסי:
- "גער וכו'" (תהלים סח, לא-לב)
ל – מֵהֵיכָלֶךָ עַל־יְרוּשָׁלִָם לְךָ יוֹבִילוּ מְלָכִים שָׁי׃
לא – גְּעַר חַיַּת קָנֶה עֲדַת אַבִּירִים בְּעֶגְלֵי עַמִּים מִתְרַפֵּס בְּרַצֵּי־כָסֶף בִּזַּר עַמִּים קְרָבוֹת יֶחְפָּצוּ׃
לב – יֶאֱתָיוּ חַשְׁמַנִּים מִנִּי מִצְרָיִם כּוּשׁ תָּרִיץ יָדָיו לֵאלֹהִים׃
לג – מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ שִׁירוּ לֵאלֹהִים זַמְּרוּ אֲדֹנָי סֶלָה׃
"יאתיו חשמנים מני מצרים, כוש תריץ ידיו לאלוקים" –
בעתיד לבוא מצרים וכוש יביאו דורון למשיח, וה' יאמר לקבל (ממצרים כי נתנו אכסניה לפני השעבוד, ומכוש – כל שכן).
"גער חית קנה עדת אבירים בעגלי עמים…" –
שאח"כ גם רומי תרצה (אנחנו אחים של עם ישראל!),
אך אומר ה' לגבריאל לא לקבל ולגעור בהם.
איך זה נכנס למילים?
- געור בחיה (רומי), וקנה לך עדת אבירים (ישראל).
- הכל מתייחס לרומי: געור בחיית קנה,
הסבר א – חיה שגרה ביער בין הקנים.
הסבר ב (רי"ח) – חיה שכל מעשיה נכתבים בקנה (קולמוס) אחד, כלומר שכל מעשיה רעים.
והגמרא מפרטת:
"עדת אבירים בעגלי עמים" –
להסבר a לעיל – הכוונה לעם ישראל (קנה לך עדת אבירים).
אך להסבר b מה ההסבר?
גם זה מתייחס לרומי – ששחטו אבירים (גדולי ישראל) כעגלים,
"מתרפס ברצי כסף" –
שפושטים יד לקבל ממון (שוחד) ואז לא עושים את מה שמשלם השוחד ביקש.
"ביזר עמים קרבות יחפצו" –
מי גרם שישראל יתפזרו באומות? הקירבה שרצו לגויים.
- ר' שמעון ברבי או רי"ש בר' יוסי לרבי:
ישעיהו כג,יח – "וְהָיָה סַחְרָהּ וְאֶתְנַנָּהּ קֹדֶשׁ לה' לֹא יֵאָצֵר וְלֹא יֵחָסֵן כִּי לַיֹּשְׁבִים לִפְנֵי ה' יִהְיֶה סַחְרָהּ, לֶאֱכֹל לְשָׂבְעָה וְלִמְכַסֶּה עָתִיק׃ (פ) " –
שבעתיד השפע של צור (ומכאן שגם של רומי) יעבור ללומדי התורה בישראל.
והגמרא מפרטת:
"לא יאצר ולא יחסן" –
לא יאצר זה אוכל ששמים בבית אוצר,
לא יחסן זה כסף וזהב ששמים במחסן שמור יותר.
"כי ליושבים בבית ה' יהיה סחרה" –
מי שמגיע הרבה לישיבה, שיודע מי יושב איפה,
או מי שמקדים לישיבה כך שמקבל פני כל השאר שמגיעים אחריו.
"למכסה עתיק יומין" –
המכסה דברים שכיסה עתיק יומין (מעשה בראשית ומרכבה),
ויש אומרים – המגלה דברים שכיסה ושמותר לגלותם – טעמי מצוות.
- רב כהנא – רי"ש בר' יוסי – "למנצח מזמור לדוד"
בפשט – שהמזמור מיועד למנצח של התזמורת במקדש.
מדרש – שה' גורם לכך שינצחו אותו ושמח בכך ("לולי משה בחירו עמד בפרץ").
- רי"ש בר' יוסי או ר"ל בשם ר' יהודה הנשיא – "וידי אדם מתחת כנפיהם" (במעשה מרכבה)
הקריא – וידי,
הכתיב – וידו – לרמוז לידו של הקב"ה שמסתתרת תחת כנפיהם כדי לקבל בעלי תשובה ולהצילם ממידת הדין.
(קיט. שליש)
חלק ב – גלגולו של הכסף של יוסף
מובא אגב דרשת רי"ש בר' יוסי שהכסף של הרומאים בסוף יגיע ללומדי התורה.
א. רב יהודה-שמואל –
יוסף אסף אל כל הכסף במצרים וכנען (מפורש בפסוק "וילקט יוסף…"), וגם של כל העולם ("וכל הארץ באו מצרימה לשבור אל יוסף").
וכשעלו ישראל ממצרים – לקחו את הכסף – "וה' נתן את חן העם בעיני מצרים וישאילום, וינצלו את מצרים"
וישאילום – כפשוטו – מה שהשאילו להם,
וינצלו – רוקנו אותה לגמרי.
פירוט על השימוש בפועל "וינצלו" –
- רב אסי: ל=ד,
ואז זה מלשון מצודה – שעשאוה כמצודה (מלכודת) שאין בה דגן (פיתיון),
כלומר ריקה ומיותרת. - ר"ל: כמצולה (מעמקי הים) שאין בה דגים.
ולאן הכסף התגלגל –
- היה מונח אצל ישראל עד רחבעם בן שלמה
- שישק מלך מצרים לקחו ("ויקח את אוצרות בית ה' ואת אוצרות בית המלך").
- זרח מלך כוש לקחו (מסורת).
- אסא מלך יהודה (נכד רחבעם) לקח מזרח ("וישאו שלל הרבה מאוד").
- אסא שלחו להדרימון (הדד) מלך ארם (כדי שיעזור לו במלחמה נגד ישראל שלח לו "את כל הכסף והזהב הנותרים באוצרות בית ה' ואת אוצרות בית המלך").
- בני עמון לקחו מהדרימון (מסורת).
- יהושפט מלך יהודה לקח מבני עמון (בדברי הימים כתוב שאחרי תבוסת בני עמון, בזיזת השלל לקחה 3 ימים!), ונשאר אצל מלכי יהודה עד אחז.
- סנחריב לקח מאחז (המלחמה מפורשת, לא כתוב משהו לגבי הכסף).
- חזקיהו לקחו חזרה מסנחריב (כשהיכה מלאך ה' את מחנה סנחריב),
ונשאר אצל מלכי ישראל עד צדקיהו - באו כשדיים ונטלו מצדקיהו (בחורבן),
- פרסיים לקחו מהכשדיים כשכבשו את בבל,
- היוונים לקחו מהפרסיים (כשאלכסנדר מוקדון כבש את פרס)
- הרומאים לקחו מהיוונים, ועדיין מונח ברומי.
(קיט. שליש תחתון)
ב. אמר ר' חמא בר חנינא – שלוש מטמוניות הטמין יוסף –
- אחת נתגלתה לקורח
לגבי עשירות קורח:
- ר"ל – "עושר שמור לבעליו לרעתו".
וכן – "ואת כל היקום אשר ברגליהם" – זה ממונו של אדם שמעמידו על רגליו (שזה מה שגרם לו לתפוס מעצמו ולמרוד).
- היו לו 300 פרדות רק בשביל להחזיק את המפתחות לבית גנזיו.
- אחת לאנטונינוס
- ואחת גנוזה לצדיקים לעתיד לבוא.
(קיט. 6-)
חלק ג – חזרה להלל
א. "אודך ה' כי עניתני" (סוף קיח)
ר' שמואל בר נחמני-ר' יונתן: חלק זה נאמר על המלכת דוד ע"י שמואל,
וכל אחד אמר משפט איחר:
דוד – אוֹדְךָ כִּי עֲנִיתָנִי וַתְּהִי־לִי לִישׁוּעָה׃
ישי – אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה (כי דוד היה הקטן, ולא חשב שראוי למלוכה).
שבעת אחיו – מֵאֵת ה' הָיְתָה זֹּאת הִיא נִפְלָאת בְּעֵינֵינוּ (כמו ישי, שזה היה פלא שדוד נבחר).
שמואל – זֶה־הַיּוֹם עָשָׂה ה' נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בוֹ׃
האחים – אָנָּא ה' הוֹשִׁיעָה נָּא (שיציל את עם ישראל)
דוד – אָנָּא ה' הַצְלִיחָה נָּא (שיצליח במלוכתו)
ישי – בָּרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם ה' (מהרש"א – מברך את בואו של שמואל).
שמואל – בֵּרַכְנוּכֶם מִבֵּית ה' (מברך את כולם).
כולם – אֵל ה' וַיָּאֶר לָנוּ (שהאיר ה' עיני שמואל לגבי המלך)
שמואל – אִסְרוּ־חַג בַּעֲבֹתִים עַד־קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ (שהקריבו קרבנות כהודיה).
דוד – אֵלִי אַתָּה וְאוֹדֶךָּ
כולם – אֱלֹהַי אֲרוֹמְמֶךָּ (מהרש"א – דוד זימן, וכולם ענו).
הוֹדוּ לה' כִּי־טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃
(קיט. 1-)
ב. אביי: ברכה על ההלל:
הברכה שאחרי – תלוי במנהג המקום (משנה בסוכה).
הברכה שלפני – חובה.
שאמר ר"י-שמואל: כל המצוות מברך עליהן עובר לעשייתן.
ומניין ש"עובר לעשייתן" הכוונה לפני?
- וירץ אחימעץ דרך הכיכר ויעבור את הכושי (שמ"ב יח).
- והוא עבר לפניהם (בראשית לג לגבי יעקב שכניגש ליעקב).
- ויעבור מלכם לפניהם (מיכה ב, לגבי המשיח בשיבת עם ישראל לארץ).
(קיט: רבע)
ג. הכפלת פסוקי ההלל
במשנה הנ"ל בסוכה – מקום שנהגו לכפול – יכפול, לפשוט – יפשוט.
בברייתא –
רבי היה כופל דברים
ר' אלעזר בן פרטה מוסיף בה דברים (כפל יותר),
אביי – מהפסוק "אודך…" כמו שאנחנו עושים.
(קיט: שליש)
ד. עוד פסוק בהלל: "כוס ישועות אשא" (קטז) – על הזימון בעתיד לבוא
(אולי גם אגב המלכת דוד, ולפי המהרש"א גם אגב שדוד זימן, מסופר על שדוד ייבחר לזמן לעתיד לבוא)
דרש רב עוירא –
וַיִּגְדַּל הַיֶּלֶד וַיִּגָּמַל וַיַּעַשׂ אַבְרָהָם מִשְׁתֶּה גָדוֹל בְּיוֹם הִגָּמֵל אֶת־יִצְחָק (בראשית כא).
לכאורה "הילד" ו"ויגמל" מיותרים,
אלא הפסוק רומז לסועדה נוספת: שעתיד הקב"ה לעשות סעודה לצדיקים ביום שיגמול חסדו לזרעו של יצחק,
ואחרי הסעודה יהיה דיון מי יזמן, וכל אחד ישלול את עצמו עד שדוד יזמן:
אברהם – יצא ממני ישמעאל,
יצחק – יצא ממני עשיו,
יעקב – נשאתי שתי נשים,
משה – לא זכיתי להיכנס לארץ,
יהושע – לא זכיתי לבן,
דוד – "אני אברך ולי נאה לברך" – "כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא".