הדף היומי – יומא כ

להורדת חוברת עם סיכום של כל שיעורי הדף היומי על מסכת פסחים ליחצו כאן (מומלץ)

לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב

להורדת תמלול מלא של שיעור הדף היומי המוקלט לחץ כאן

דף יומי – יומא דף כ

(כ. במשנה – כא. 6+)

משנה – תחילת העבודה ביום כיפור – תרומת הדשן

בכל יום במקדש לפנות בוקר היו עושים את תרומת הדשן,

שלב א – כהן א עולה ומוריד חלק מהדשן במחתה לצד המזבח,
שלב ב – מפנים את השאר מחוץ לירושלים.

את תהד"ש עשו:

ביום רגיל – סביב קריאת הגבר.
ביו"כ – הקדימו לחצות הלילה.
בחגים – הקדימו לסוף האשמורת הראשונה.

(כ: 5+)

חלק א – למה הקדימו את תהד"ש?

ביו"כ – משום חולשת הכהן,
בחגים – בגלל כמות האנשים והצפיפות לפנות בוקר, שלא יפריעו לכהנים בזמן תהד"ש.

(כ. תחילת הגמרא)

חלק ב – המשנה בזבחים

איבר שנשרף (שלטה בו האור) וקפץ מהמזבח –
לפני חצות – מחזירים למזבח, אחרי חצות – לא מחזירים.

מקור (ויקרא ו) –
ב – הקטרת האיברים
"… זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה הִוא הָעֹלָה עַל מוֹקְדָה עַל־הַמִּזְבֵּחַ כָּל־הַלַּיְלָה עַד־הַבֹּקֶר…".
ג – תרומת הדשן –
"…וְהֵרִים אֶת־הַדֶּשֶׁן אֲשֶׁר תֹּאכַל הָאֵשׁ אֶת־הָעֹלָה עַל־הַמִּזְבֵּחַ וְשָׂמוֹ אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ".

רב – זמן תרומת הדשן מתחיל אחרי זמן שריפת האיברים,
והרי מסמיכות הפסוק משמע ששניהם כל הלילה,
אלא מחלקים את הלילה:
עד חצות שריפת איברים (ואם נפל איבר – מחזירים),
אחרי חצות – זה כבר נחשב דשן (ואם נפל איבר לא מחזירים).

           מקשה רב כהנא ממשנתנו:
שבחגים עושים תהד"ש גם לפני חצות!

רי"ח – הִוא הָעֹלָה עַל מוֹקְדָה עַל־הַמִּזְבֵּחַ כָּל־הַלַּיְלָה עַד־הַבֹּקֶר" –

כל הלילה – עד עלות השחר.
עד הבוקר – לתת לו בוקר נוסף מוקדשם יותר, כלומר חצות.

(כ: רבע)

חלק ג – גבר

רב – איש,
רבי שילא – תרנגול.

א. סיפור –

רב הסתיר את זהותו והיה אמורא של ר' שילא,
וכשר' שילא אמר שזה תרנגול רב אמר שזה איש,
ואז גילה את עצמו.

(כ: באמצע)

ב. תניא כוותיה:

כרב – היה כרוז בשם גביני.

[וקולו היה נשמע עד 3 פרסאות,
וגרפיס מאוד התרשם ונתן לו מתנות.

1. A. קולו של הכה"ג בוידוי חזק יותר

(הגיע עד יריחו (10 פרסאות), אפילו בצום ואפילו ביום.

1. B. למה בלילה הקול עובר יותר מרחק?
   כי ביום גלגל החמה מנסר ומרעיש.
2. C. ברייתות:

ברייתא א – גלגל החמה והמונה של רומי מרעישים בכל העולם אך מקזזים  זה את זה.

ברייתא ב – שלושה דברים שקולם הולך מסוף העולם ועד סופו –
הנ"ל,
וכן רעש הנשמה כשיוצאת (אך התפלוו על זה וביטלו)
ויש אומרים גם רידייא (שר הגשם).

כר' שילא – לא יצא אדם לדרך לפני קריאת הגבר, כלומר התרנגול.