להורדת חוברת עם סיכום של כל שיעורי הדף היומי על מסכת פסחים ליחצו כאן (מומלץ)
לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב
להורדת תמלול מלא של שיעור הדף היומי המוקלט לחץ כאן
דף יומי – יומא דף כט
(כח: 5- עד כט 3-)
הסיפור שפעם ראו את הירח זורח וחשבו שזו השמש
ושחטו את התמיד כשעוד לילה, והציאוהו לבית השריפה.
א. איך טעו? הרי אור החמה מתפשט (מפציע) ואור הלבנה מקומי יותר
תשובה: היה יום מעונן.
[A. רב פפא – שמע מינה שביום מעונן בכל מקום חם (גם בצל).
נפק"מ:
1. שאפשר לייבש עורות גם בצל.
2. שלא ללשו בצק בפסח גם בצל (שמא יחמיץ מהחום).
- B. ר"נ – זוהמא שמשמא קשה מהשמש עצמה.
וכן הרהורי עבירה קשים מעבירה,
סוף הקיץ קשה מהקיץ עצמו,
קדחת החורף קשה מקדחת הקיץ,
ללמוד דבר ישן קשה מחדש.
- C. מקור מפסוק שאור החמה מפציע: "למנצח על אילת השחר" –
שהשחר (שמש) כמו קרני אילה שמפציעים ומתפזרים.
[אגב:
a. אסתר (שאמרה את המזמור) נמשלה לאילה שתמיד חביבה על בעלה.
b. שחר –
- שאסתר סוף כל הניסים שכתובים בתנ"ך
(דחייה חלקית: יש דעות שאסתר לא בתנ"ך).
2. שחר זה תפילה, אילת השחר – שהתפילות מוסיפות זו על זו עד שמתקבלות.
(כט. רבע תחתון)
ב. מתי זה קרה?
זה ודאי לא קרה ביום כיפור –
כי רק בסוף החודש הירח זורח קצת לפני השמש,
[בחצי הראשון של החודש השמש זורחת לפני הירח, עד שבאמצע החודש הם ממש הפוכים. ב10 בחודש הירח זורח שעתיים לפני סוף הלילה)].
אז אם זה לא ביו"כ, למה מסופר שהורידו כהן גדול לבית הטבילה? הרי לא צריך את הכה"ג.
תשובה: אכן הסיפור הוא בסוגריים, ולא עוסק דווקא בכהן גדול, ורק אח"כ חוזרים לעניין יו"כ ועוסקים בכה"ג.
ב. תני אבוה דר' אבין: גם מליקה או קמיצה שנעשו בלילה – פוסלות.
והרי בקמיצה יכול פשוט להחזיר את מה שקמץ?
תשובה: כיוון שקמץ ושם בכלי שרת – זה כבר התקדש (ושאר המנחה נהייתה שיריים).
והרי זה שלא בזמנו? איך זה התקדש?
כלי שרת מקדש גם שלא בזמנו.
קושיות:
- מיתיבי: כל הקרב ביום – קדוש (בכלי שרת) ביום.[1]
כלומר קבלה בלילה פסולה, אז לכאורה גם לא מקדשת.
תשובה: קבלה לא בזמן לא נחשבת קבלה כשרה, אבל כן נחשבת קבלה כדי לפסול.
(כט: שליש)
- מתיב ר' זירא – הניח את לחם הפנים על השולחן רק במוצ"ש,
בשבוע הבא לא יורידו את הלחם והבזיכים, כי אז הם לא היו שבוע שלם,
אלא יחכו עוד שבוע ואז יורידו ויקטירו ויאכלו.
והרי לכאורה לברייתא של ר' אבין ברגע ששמו את הלחם שלא בזמן על השולחן (כלי שרת) – זה פוסל!
רבא –
יש הבדל בין "שלא בזמנו" שונים:
בלילה שלפני – זה מספיק בזמן כדי לפסול,
בלילה שאחרי – זה כבר "מחוסר זמן" – ולא נחשב מעשה שפוסל.
[אם כך אז ביום שישי הבא בלילה זה יפסל?
A. רבינא – אכן צריך לסלק הלחם לפני כניסת שבת ולהניח שוב בבוקר.
- B. מר זוטרא – לא צריך לסלק בערב שבת, כי נתינת הלחם לפני הזמן זה כמעשה קוף.
אלא צריך לסלק בבוקר שבת ולהניח שוב].
[1] הברייתא לא מספיק ברורה לי. הרי ממילא צריכים לעשות את כל העבודות ביום. כלומר שאם למשל שחטו ביום (שחיטה פסולה בלילה) וקיבלו את הדם רק בלילה ואז יזרקו ביום למחרת, בכל מקרה פסול בגלל לינה. אז מה הנפק"מ שגם את הקבלה בכלי חייבים לעשות ביום?
וייתכן שהחידוש זה הסיפא: שמה שכשר בלילה – גם את הקבלה בכלי אפשר לעשות בלילה ולא צריך לעשות ביום, למשל מנחת נסכים.
