להורדת חוברת עם סיכום של כל שיעורי הדף היומי על מסכת פסחים ליחצו כאן (מומלץ)
לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב
להורדת תמלול מלא של שיעור הדף היומי המוקלט לחץ כאן
דף יומי – יומא דף פח
(פז: שליש תחתון עד פח. סיום מסכת יומא)
תפילת נעילה
(הזכרנו אתמול שצריכים להתוודות בכל תפילות יו"כ, גם בנעילה, אז היום נדבר על נעילה).
א. משנה במסכת תענית – ברכת כהנים בנעילה
יש שלושה זמנים שבהם הכהנים עולים לדוכן בכל תפילות היום (גם במנחה),
כי זה ימי צום, ולא חוששים שהכהנים שתו יין –
תעניות, מעמדות (הישראלים שמתפללים וצמים כנגד הכהנים של אותו שבוע), ויו"כ.
וביו"כ זה כולל גם נעילה.
ב. מה זה נעילה?
רב – תפילת עמידה נוספת (7 ברכות, כמו שאר תפילות יו"כ),
שמואל – לא עמידה אלא – "מה אנו, מה חיינו, מה חסדנו… הלא כל הגיבורים כאין לפניך…" (מה שהיום נהוג לומר אחרי הוידוי בסוף נעילה).
קושיא:[1] מיתיבי – ברייתא שמתארת את הווידויים אומרת שבערבית, שחרית, מוסף, מנחה ונעילה – מתפלל שבע ומתוודה (יש מחלוקת איך חותם בנעילה).
תיובתא דשמואל.
אך למרות ששמואל נדחה, אמוראים שילבו את תפילתו בנעילה אחרי הוידוי:
החזן – אחרי הוידוי שבברכה האמצעית (לפני החתימה),
יחיד – אחרי הוידוי שאחרי העמידה
ג. רב – נעילה פוטרת ערבית (לשיטתו שזה עמידה)
קושיות:
- והרי לרב ערבית זה בכלל רשות? (אז מה שייך לדבר על "פוטרת")
(זו מחלוקת תנאים בברכות כז:, ורב פוסק כרשות)
תשובה: אמר זאת למי שסובר שהיא חובה.
- מיתיבי – ברייתא דומה לברייתא לעיל:
שמתארת את הווידויים אומרת שבערבית, שחרית, מוסף, מנחה ונעילה – מתפלל שבע ומתוודה, ומוסיפה – ערבית (של מוצאי יו"כ).
[לפי כולם חייב להתפלל,
יש רק מחלוקת איזה תפילה –
ת"ק – מתפלל שבע, מעין שמונה עשרה
ר' חנינא בן גמליאל – שמונה עשרה רגיל (כי צריך לומר הבדלה בחונן הדעת)].
(פח. 2+)
תשובה: תנאי היא –
והמחלוקת היא מתי מתפללים נעילה –
אם בלילה – פוטרת ערבית,
אם מבעוד יום – לא פוטרת ערבית.
טמא יכול לטבול ביו"כ (כי רק רחיצה של תענוג נאסרה),
אבל רק אם יש לו סיבה לטבול (למשל – לאכול קודשים במוצאי יו"כ, או לבעל קרי שיוכל להתפלל וללמוד תורה (כי גזרו שאסור עד שיטבול).
לכן – בעל קרי –
עד מנחה – ודאי טובל, כדי שיוכל להתפלל מנחה,
אחרי מנחה (ולפני נעילה) –
לרי"ס טובל – כי נעילה זה ביום וטובל בשביל נעילה (לא כרב),
לת"ק לא טובל – כי נעילה זה בלילה (אז שיטבול בלילה)
ורב כת"ק, שנעילה בלילה, ולכן פוטרת ערבית.
[ורמינהו – ברייתא הפוכה.
תשובה: שם מדובר אחרי נעילה!
לרי"ס לא טובל – כי זה אחרי נעילה ואין טעם.
ת"ק טובל – זו דעה אחרת מת"ק בברייתא הקודמת,
שסוברת שטבילה בזמנה מצווה,
ולכן טובל גם בשביל עצם הטבילה ולא בשביל המצווה.
ד. נושאים אגביים:
- A. האם טבילה בזמנה מצווה?
ראינו בברייתא –
לת"ק – טבילה בזמנה מצווה,
לרי"ס – משמע: לא מצווה (לכן טובל רק בשביל תפילה).
(פח. באמצע)
והתניא – מי שכתוב לו שם ה' על ידו, ואין לו גמי לכסות, האם בכ"ז טובל או מחכה?
ת"ק – מחכה.
ר' יוסי – לא מחכה אלא טובל בזמן (-טבילה בזמנה מצווה!).
תשובה: זה ר' יוסי אחר:
ר' יוסי בר חלפתא – בזמנה מצווה
ר' יוסי בר יהודה – לא מצווה
[לגבי אישה שיש ספק מתי יום טבילתה,
לרבנן טובלת בכל הימים המסופקים (כי טבילה בזמנה מצווה, אפילו שלא מועיל)
אך לר' יוסי בר יהודה טובלת רק ביום האחרון (כי אין מצווה לטבול בזמן).
- B. אגדתא – הרואה קרי ביום כיפור
- תני תנא קמיה דרב נחמן – טוב: סימן שעוונותיו מחולים
- "עוונתיו סדורים" – לכאורה רע: להיענש.
דחייה – הכוונה סדורים להימחל. - תני דבי רי"ש – זה גם וגם –
כי משמיים גרמו לו לא להתענות בתשמיש המיטה –
מצד אחד זה אולי סימן רע – כעבד שבא למזוג כוס לרבו וזורקו בפניו,
מצד שני זה אולי סימן טוב – אתה כזה צדיק שאינך צריך להתענות בזה.
ולכן – כל אותה שנה ידאג שמא זה הסימן הרע,
ואם שרד את השנה – ישמח שהוא צדיק.
- רב דימי – טוב: מפיש חיי סגי ומסגי.
הדרן עלך יום הכיפורים,
וסליקא לה מסכת יומא!
[1] לכאורה גם קשה על שמואל מהמשנה בתענית, שכוהנים עולים לדוכן גם בנעילה, משמע שזה עמידה.
תגובה אחת
בשיעור נאמר שהאמורא רבא נחית, אבל הכוונה שהרבא החית – ורד לפני התיבה בתור חזן ושם שילב את דברי שמואל מה אנו מה חיינו ולא שנית הוא דם האמורא