{enclose shvuot_21.mp3}
סיכום הדף היומי, שבועות כא
(שבועות כ: שליש עליון – כא: שליש עליון)
א. הפסוקים של איסורי השבועות
A. אנו מחפשים פסוקים לארבעה איסורים: 1. שבועת שווא (מיותרת). 2. שבועת ביטוי על העבר. 3. שבועת ביטוי על העתיד. 4. נדרים.
יש לנו שלושה פסוקים – 1. "לא תישא… לשוא" – ודאי מתייחס לשבועת שווא. 2. "לא יחל דברו" – מתייחס לנדרים.
המחלוקת: למה מתייחס הפסוק "לא תישבעו… לשקר"? (וממילא – איזה פסוק מלמד שני איסורים?)
B. הדעות:
ר' דימי – רי"ח – הפסוק של ש' שקר – לעתיד, הפסוק של שוא – לשבועת שוא ולביטוי על העבר. לא יחל – נדרים.
רבין – ר' אבהו – רי"ח – הפסוק של ש' שקר – לעבר, שוא – רק לשוא, לא יחל – לעתיד ולנדרים.
C. קושיות על רב דימי:
1. ברייתא: הפסוקים של שווא ושקר – אחד הן.
בהו"א – ששניהם מתייחסות לעבר (כרבין).
דחיות: 1. (לגבי עדות) – שנאמרו בדיבור אחד (דחייה – אין לזה נפק"מ). 2-3. זה בא לומר שהדינים בשקר (ביטוי על העתיד) שייכים גם בשווא [קרבן עולה ויורד (רק בשבועת ביטוי), מלקות – נפרט בסוגיא הבאה].
2. ברייתא – שבועת שקר כשנבע להחליף (משנה את העבר). דחייה – "נשבע ומחליף" (את העתיד).
D. שיטת רבין – ר' אבהו. רב פפא: ר' אבהו לא אמר זאת בפירוש, אלא כך יוצא מהסוגיא הבאה.
ב. מלקות בשבועות
A. הדין והמקורות
הנחת היסוד – רי"ח – לאו שאין בו מעשה – אין מלקות. אז לכאורה לא אמור להיות מלקות.
אבל:
בשבועת ביטוי לעתיד שנשבע לא לעשות ועשה – יש מעשה ויש מלקות.
בשבועת שווא (מיותרת) – יש לימוד שיש מלקות ("כי לא ינקה ה'").
ולימוד נוסף מ"שוא" הנוסף – לשבועת שקר (ומפרש ר' אבהו – שהכוונה לביטוי על העבר).
היחידה שנשארה בלי מלקות – שבועת ביטוי על העתיד, שנשבע לעשות ולא עשה.
B. קושיות ממשניות על הדין שיש מלקות בשבועת ביטוי על העבר, ודחייתן.
