(ו: שורה אחרונה – ח. במשנה)

משנה

א. דעת רי"ש – אסור גם שלושה ימים אחרי

שמואל – עם עובדי ע"ז שיום עידם הוא פעם בשבוע, יוצא לרי"ש שלא ניתן לעסוק עמם כל השבוע.

ב. דעת רבנן – רק לפני אסור.

מה ההבדל בין ת"ק (המשנה הקודמת) לרבנן (במשנה זו)?

1. האם יום אידם כלול: ת"ק – לא (מחמיר), רבנן – כן.

2. מה הדין בדיעבד, האם הכסף/סחורה אסורים? ת"ק -מותרים (מקל, כר"ל), רבנן – אסורים (כרי"ח).

3. האם מקלים בגולה שרק ביום אידם עצמו אסור (כשמואל)? ת"ק – מקל, רבנן – מחמירים.

4. כמה ימים אסורים? ת"ק – שלושה (מחמיר), רבנן – רק יום אחד לפני (כנחום המדי).

(סיכום השיטות לגבי מספר הימים, מהמחמיר למקל):

רי"ש – שלושה לפני ואחרי.

ת"ק – שלושה לפני.

נחום המדי – רק יום לפני.

שמואל – בגולה – רק ביום עצמו.

ג. דינים של נחום המדי

A. שלושה דינים של נחום המדי שרבנן דחו בתקיפות, ואז שאלה הגמרא למה – הרי יש דעה כמותו.

1. האיסור לפני יום אידם – רק יום אחד.

   והרי רבנן של משנתנו אולי כמותו? תשובה – זה לא רבנן, אלא זה נחום המדי עצמו.

2. מותר למכור סוס זכר זקן במלחמה.
   והרי בן בתירא גם מתיר מכירת סוס? תשובה – או שמתירים סוס לגמרי (כבן בתירא) או שאוסרים לגמרי.

3. בשבת חייבים במעשרות בכל אחד משלושת השלבים.
   והרי ר"א כמותו? תשובה – ר"א אמר זאת רק בשבת של גינה, אך בשדה – מתעשר רק בשלב האחרון.

B. דין של נחום המדי שהתקבל – בקשות ב"שומע תפילה"

פירוט: מתי מוסיפים בקשות פרטיות? ר"א – לפני 18, ר' יהושוע – אחרי, רבנן – באמצע (ב"שןמע תפילה").

מקור המחלוקת: 1. הברייתא – פסוקים (אך הגמרא – כל צד יסתדר עם השני). 2. גמרא – המחלוקת האם חייבים קודם שבח לפני התפילה (ר' יהושוע ורבנן – כן (כמשה רבינו), ר"א – לא).

אמוראים – כרבנן שמוסיף בשומע תפילה, אך אפשר גם בכל ברכה בעניין הברכה, וכן בסוף התפילה.

חזרה לעמוד א

ד. פסיקת רב הונא כר"י

נותן צמר לצבע ושינה את הצבע – ר"מ – הצבע שלם את דמי הצמר הלבן (קנה בשוינוי את הצמר), ור"י – ישלם את הנמוך מבין ערך הצמר והוצאות הצביעה (“כל המשנה ידו על התחתונה"). ורב הונא פוסק כר"י.

רב יוסף – מה החידוש בפסק, הרי זה מחלוקת (ב"מ) ואח"כ סתם כר"י (בב"ק)!

תשובה – כיוון שזה בשתי מסכתות לא אומרים כלל זה.

ורב יוסף: 1. ב"מ וב"ק הן מסכת אחת. 2. ה"סתם" בב"ק מובא כפסק.

ה.עוד קולות של ר' יהושוע בן קרחה (ריהשב"ק), שהלכה כמותו

1. רמיזה על ענייני חול בשבת (“הנראה שתעמוד עמי לערב") – ת"ק – אסור, ריהשב"ק – מותר.

2. בשואל שני ת"ח בו זמנית – אם יש גדול בחכמה או מניין – לפיו. אם אין:
   ת"ק – לפי המחמיר, ריהשב"ק – ברבנן לפי המקל ובדאורייתא לפי המחמיר (כראב"ד).

3. חזרה בתשובה של גזלן ועם הארץ (ממתי נאמנים לעדות/תרומות ומעשרות (תוס' – כשהעם הארץ כבר טען שנהיה חבר וחזר לסורו) –
   ת"ק – אף פעם.
   ר"מ – 1. עשו תשובה בפרהסיא – מקבלים. 2. חטאו בפרהסיא – לא מקבלים.

   ריהשב"ק – בכל מקרה מקבלים אותם.