הדף היומי – תענית דף יז

לעילוי נשמת
אהרון בן אליעזר הכהן ז"ל
אוהב שלום ורודף שלום. איש משפחה צנוע ונדיב.
הגיע לארץ חסר כל ואהב להעניק מכל מה שהשיג בעמל רב

ולעילוי נשמת
בלומה חיה רחל בת ישכר דב מלאך ז"ל

לעילוי נשמת
דפנה חיה בת ורה ז"ל
במלאת שנה לפטירתה.
ולהבדיל – לרפואת טלי בת יפה הי"ו בתוך שאר חולי ישראל.
להקדשות ליחצו כאן

Download

שיעור הדף היומי הקצר

להורדת חוברת עם סיכום של כל שיעורי הדף היומי על מסכת פסחים ליחצו כאן (מומלץ)

לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב

להורדת תמלול מלא של שיעור הדף היומי המוקלט לחץ כאן

קריאה רצופה בגמרא עצמה

השיעור המשולב (הדף היומי בתרשים + בגמרא עצמה)

דף יומי מסכת תענית דף יז – הסיכום הכתוב

(יז. 2+ – יז: שליש תחתון)

המשך הברכות הנוספות – חתימת הברכות

א. ברכת שמואל ואליהו – 

במשנה –

ברכה 4 – מי שענה את שמואל במצפה… בא"י שומע צעקה ("ויזעק אל ה' כל הלילה" (שמ"א, טו, יא))
ברכה 5 – מי שענה את אליהו בהר הכרמל… בא"י שומע תפילה ("ענני ה' ענני" (מל"א יח, לז)).

תנא –
יש מחליפים – לשמואל תפילה תפילה ("ואתפלל בעדכם" (שמ"א, ז,ה))
ולאליהו צעקה.

והרי לא כתוב אצלו צעקב?
תשובה – "ענני ה' ענני" זה צעקה.

ב. למה יונה לפני דוד ושלמה?
כדי לחתום בסוף "בא"י המרחם על הארץ" שזה מתאים לדוד ושלמה (שהתפללו על הארץ ועסקו בבניין המקדש, ואילו ינה לא קשור לארץ).

(יז. שליש)

אנשי המשמר ואנשי בית אב

א. איסור יין – 

1. למה אנשי המשמר אסורים ביין ביום?
   שמא תכבד העבודה ויצטרכו לעזור (משא"כ בלילה שאין חשש).

1. בימינו –
   ת"ק – אסורים ביין – 

כמו שצריכים לחשוש שמא תכבד העבודה גם כשכרגע לא צריכים אותם,
כך גם היום צריכים לחשוש שמא פתאום יבנה המקדש ואסורים ביין ביום שבו אולי יעבדו.

(רק למי שיודע שבית אבותיו קבועים שם – רש"י – שבאמת עבדו במקדש, ולא התחללו מאז) –

מי שיודע את השבוע והיום שלו – אסור באותו יום,
מי שיודע את השבוע אבל לא את היום – אסור בכל השבוע
מי שלא יודע את השבוע – אסור כל השנה.

רבי – מותרים ביין

כי קלקלתו תקנתו – הקלקלה שאין לנו מקדש כל כך הרבה זמן, תיקנה (התירה) להם לשתות, כי אין באמת חשש שפתאום יבנה 🙁

(יז. שליש תחתון)

ב. איסור תספורת וכיבוס

1. אסורים לספר ולכבס – כדי שיעשו את זה לפני השבוע שלהם, שלא יכנסו כשהם מנוולים.
2. בדרך אגב – תספורת של בעלי תפקידים –

מלך – כל יום (מלך ביופיו תחזינה עיניך" (ישעיהו לג))
כהן גדול – אחת לשבוע בערב שבת – שהמשמר החדש (שמתחיל בשבת) יראה אותו מכובד.
כהן רגיל – אחת ל30 יום –

מקור ביחזקאל (מד) – כשהכהנים נכנסים לעבוד – וְרֹאשָׁם לֹא יְגַלֵּחוּ וּפֶרַע לֹא יְשַׁלֵּחוּ כָּסוֹם יִכְסְמוּ אֶת־רָאשֵׁיהֶם. וְיַיִן לֹא־יִשְׁתּוּ כׇּל־כֹּהֵן בְּבוֹאָם אֶל־הֶחָצֵר הַפְּנִימִית׃
ועושים גז"ש לנזיר "קָדֹשׁ יִהְיֶה גַּדֵּל פֶּרַע שְׂעַר רֹאשׁוֹ" (וסתם נזירות 30 יום – (הלמ"ס + ) גימטריה של יהיה).

שאלות על זה:

1. מקשה רב פפא (לפי תוס') – לפי המקור לכאורה צריכים להסתפר ביום ה29, כדי לא להגיע לפרע.
   עונה אביי – "ופרע לא ישלחו" – יכולים להגיע לפרע, אבל לא לשלח יותר מזה.
2. למה אין איסור בימינו? (כמו ביין – שמא יבנה המקדש)

1. בפסוק אח"כ מוזכר גם איסור היין, לכן – כמו שיין אסור רק בזמן ביאה (כשיש מקדש), כך גם השיער.
   דחייה – זה טוב לרבי, אך לרבנן יש איסור!
2. גם אם פתאום יבנה המקדש – יכולים מהר להסתפר ולגשת לעבוד!
   (ואילו לגביי יין – אם ישתו רביעית – אכן יכולים לישון ואז לעבוד,
   אבל אם ישתו יותר – שינה רק מזיקה).

(יז: רבע)

1. רב אשי – סברת האיסור בימינו ביין אינה שלא יהיו מספיק כהנים,
   אלא שמא כהן שתוי ייכנס לעבוד מחיבת המקדש החדש,
   ולכן – שתויי יין שמחלל עבודה – גזרו,
   שיער – שלא מחלל עבודה – לא גזרו.

מיתיבי – והרי גם שיער מחלל עבודה,
שהרי יש היקש בפסוק ביחזקאל בין שיער ליין – שכמו שעל יין חייב מיתה גם על שיער, ולפי זה כמו שיין מחלל גם שיער מחלל!
קשיא.

(יז: באמצע)

1. איך יש מקור לחובת התספורת רק ביחזקאל ולא בתורה?
   עונה רב אשי – גמרא גמירי לה (הלמ"ס), ואתא יחזקאל ואסמכא אקרא.