הדף היומי – תענית דף כה

הלימוד לעילוי נשמת
רבקה שטיין ז"ל

ולעילוי נשמת
מיכאל בן החבר ר' מאיר הכהן ז"ל
להקדשות ליחצו כאן

Download

שיעור הדף היומי הקצר

להורדת חוברת עם סיכום של כל שיעורי הדף היומי על מסכת פסחים ליחצו כאן (מומלץ)

לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב

להורדת תמלול מלא של שיעור הדף היומי המוקלט לחץ כאן

דף יומי מסכת תענית דף כה – הסיכום הכתוב

(כד: 11- עד כו. סוף פרק סדר תעניות)

חלק א – ר' חנינא בן דוסא ור' אלעזר בן פדת

א. ר' חנינא בן דוסא

1. היה בדרך ועצר את הגשם, והגיע הביתה והחזיר את הגשם (ובזה גבר על תפילת הכה"ג בקה"ק).
2. בת קול: כל העולם ניזון בזכות ר' חנינא, ואילו לו מספיק קב חרובים בשבוע.
3. היה עני ולא היה פת בתנור, אך אשתו שרפה עצים כדי שיחשבו השכנות שיש פת. יום אחד נכנסה השכנה כדי לתפוס אותה על חם ולביישה, ובדרך נס פתאום באמת היה פת.
4. אשתו ביקשה שיתפלל שלא יהיו עניים, ונתנו לו משמיים רגל שולחן מזהב. אך אח"כ ראתה בחלום שזה על חשבון עוה"ב שלהם (שהם אוכלים שם על שולחן עם 2 רגליים במקום 3) וביקשה שיחזרו להיות עניים, ומשמיים לקחו חזרה את רגל הזהב.
5. בתו הדליקה נר שבת עם חומץ במקום עם שמן, ואמר – מה אפכת לך? מי שאמר לשמן שידלוק יאמר לחומץ שידלוק.
6. השכנים התלוננו שהעיזים שלו מזיקים לשדות, ואמר שאם לא מזיקים יבואו הערב עם דב (זאב) בין קרניהם, וכך היה.
7. עשה נס שהקורות של השכנה יתארכו ויגיעו מצד אחד של הבית לצד השני.
8. מהיכן היו לו עיזים? והרי היה עני, וגם אסור לגדלם בארץ ישראל.
   תשובה – מצא תרנגול ומכר וקנה עיזים עד שהגיע המאבד והחזיר לו העיזים.

ב. ר"א בן פדת –
גם היה עני, ואחרי הקזת דם התעלף כי היה לו רק שום לאכול, ובחלומו דיבר עם הקב"ה וביקש לא להיות עני,
אמר לו הקב"ה – רוצה שאברא את כל העולם מחדש כדי שאולי תיוולד במזל של מזונות,
ועונה ר"א: 1. זה רק סיכוי ולא ודאי. 2. בירר שכבר עבר את מחצית חייו,
ולכן וויתר על העושר, ובזכות זה הובטח לו שיזכה ל13 נהרות אפרסמון (וביקש יותר).

ויצא לו לו עשן מהמצח, כי הקב"ה נתן לו מכת חיבה במצח כשביקש יותר ב13.
וצחק – כי יזכה לאפרסמון,
ובכה – כי עבר את חצי חייו,

(כה. רבע תחתון)

חלק ב – עוד תעניות שלא עזרו

1. ר' חמא.
   אמרו לו – הרי לריב"ל התענית עזרה?
   ואז צירך את איב"ל תפילה ועדיין לא הועיל,
   ואז התפלל תפילה מיוחדת – "רקיע רקיע כסי פנייך", וכשלא הועיל אמר "כמה עזין פני רקיע,", ואז הועיל.
2. לוי.
   ואז אמר תפילה מיוחדת – ריבונו של עולם, עלית וישבת במרום ואין אתה מרחם על בניך.
   ונענה, אך נהיה צולע כי הטיח דברים כלפי מעלה (ויש גם סיבה מציאותית – שהראה לרבי איך עושים קידה).
3. ר' חייא בר לולייני – שמע את העננים אומרים שיתנו את הגשם שלהם בעמון ומואב ולא בישראל.
   אמר תפילה מיוחדת – "ריבונו של עולם – הגויים לא הסכימו לקבל את התורה, ואנחנו כן, והגויים יקבלו גשם ואנחנו לא?"

[אגב, עוד דרשה של ר' חייא בר לולייני –
"צדיק כתמר יפרח, כארז בלבנון ישגה" –
כתמר – שיש לו פירות,
כארז – שגזעו מחליף (אם נקצץ, הגזע מתחדש).

והרי בברייתא מפורש שאינו מחליף?
תשובה – יש כמה סוגי ארזים – ארז סתם לא מחליף, אך שאר הסוגים כן].

1. ר"א ור"ע –
   A. ר"א אמר לציבור – התקנתם לעצמכם כבר קברים?
   והמשפט עורר אותם לעוד יותר תשובה – וירד גשם.
   B. התפלל 24 ברכות ולא נענה, ואז ר"ע אמר תפילה מיוחדת ונענה – "אבינו מלכנו, אין לנו מלך אלא אתה, אבינו מלכנו למענך רחם עלינו!".
   ותפילתו נענתה כי היה מעביר על מידותיו, ור"א לא.

(כה: באמצע)

חלק ג –  עצירת התענית כשיורדים גשמים

א. כמה גשם צריך כדי לעצור (את סדרת התעניות, או אפילו תענית באמצע, כדלהלן)

ר"מ – שיגיעו לעומק של מלוא מחרשה.
חכמים – שתהיה לחות בקרקע בעומק של: בקרקע יבשה – טפח, בבינונית – 2 טפחים, בעבודה – 3 (וכולם אותה כמות של גשם).

[אגדתא לגבי התהום –
A. תניא – רשב"א – כשיש גשם למעלה (1, 2, 3, טפחים), גם מי התהום עולה כלפי מעלה באותו גובה.

1. אגדתא – בין המים העליונים לתחתונים (התהום) –

ר’ אלעזר – כשמנסכים את המים בסוכות – "תהום אל תהום קורא לכל צנורך" – המים העליונים קוראים למים התחתונים להעלות מימיהם.

רבה – יש מלאך שצורת שור שעומד בין המים העליונים לתחתונים ואומר לתהום להעלות מימיו].

(כה: רבע תחתון)

ב. אם ירדו גשמים – מפסיקים את התענית באמצע רק אם ירדו לפני שהתחילו להרגיש את התענית:

ת"ק (ובברייתא ר"מ) – נץ החמה,
ר"א (ובברייתא ר"י) – חצות היום
רי"ס בברייתא – 9 שעות (שכן אחאב המלך היה אז אוכל, ונחשב לו תענית מאותו שלב ועד הערב).

ג. סיפורים על זה (וההלכה) –

1. ר"י נשיאה גזר תענית וירדו גשמים אחרי הנץ,
   ר"י נשיאה רצה להשלים התענית – כת"ק (ר"מ),
   אך ר' אמי – פוסקים כר"א ור"י (חצות) – ולכן מפסיקים באמצע.
2. שני סיפורים על תענית שגזר שמואל הקטן, וירדו גשמים בתענית –
   a. לפני הנץ.
   והיו העם סבורים שזה לשבחו של ציבור,

אז שמואל הקטן צינן את ההתלהבות – אולי זה כאדון שלא רוצה אפילו לשמוע את בקשת העבד, ולכן נותן מיד.

1. לקראת השקיעה.
   ושוב היו העם סבורים שזה לשבחו של ציבור (שרוצה לשמוע את תפילתם)

אז שמואל הקטן שוב צינן את ההתלהבות – אולי זה כאדון שרוצה שהעבד קצת יתאמץ ויסבול לפני שיקבל מבוקשו.

ד. עוד סיפור – מהמשנה –

גזרו תענית בלוד, וירד גשם בתענית והפסיקו באמצע,
והלכו לאכול ולשתות, ורק אח"כ אמרו הלל הגדול (תהלים קלו) – לפי שלא אומרים אותו עלא על נפש שבעה וכרס מלאה.

והרי במחזוא קודם אמרו קודם הלל ורק אח"כ הלכו לאכול ולשתות?
תשובה – זה כי במחוזא רגילים להשתכר, ואז לא היו יכולים לומר אח"כ את ההלל.