הדף היומי – תענית דף כו

הלימוד לעילוי נשמת
רבקה שטיין ז"ל

ולעילוי נשמת
מיכאל בן החבר ר' מאיר הכהן ז"ל
להקדשות ליחצו כאן

Download

שיעור הדף היומי הקצר

להורדת חוברת עם סיכום של כל שיעורי הדף היומי על מסכת פסחים ליחצו כאן (מומלץ)

לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב

להורדת תמלול מלא של שיעור הדף היומי המוקלט לחץ כאן

דף יומי מסכת תענית דף כו – הסיכום הכתוב

(כו. תחילת פרק עד כז. 4+)

המשנה

חלק א – בתעניות היו אומרים נעילה ואומרים בה ברכת כהנים

בכל השנה אומרים ברכת כהנים רק בשחרית ומוסף, ולא במנחה (שמא יהיו שיכורים מסעודת צהריים),
אבל בתעניות שלא אוכלים אפשר לברך גם במנחה ונעילה,
וזה אחד מ3 פעמים בשנה (תעניות על גשם, מעמדות ויום כיפור), שכהנים מברכים ב4 תפילות היום – שחרית, מוסף, מנחה ונעילה.

חלק ב – המעמדות

א. המקור – כתוב לגבי קרבן התמיד – "צַו אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אֶת־קׇרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַּׁי רֵיחַ נִיחֹחִי תִּשְׁמְרוּ לְהַקְרִיב לִי בְּמוֹעֲדוֹ" – מכאן שזה קרבן של כל הציבור, ולכן הציבור צריך "לעמוד על הקרבן" כשמקריבים, לכן שולחים נציגים.

ב. מבנה המעמדות (לרש"י):
היו 24 משמרות של כהנים ולויים שעבדו במקדש כל שבוע,
ובמקביל, היו 24 מעמדות שלא עבדו אלא:
אלו מהם שגרו בירושלים היו הולכים פיזית למקדש כדי לעמוד על הקרבן,
והשאר שהיו מפוזרים בארץ התכנסו בעריהם לתפילה שיתקבל הקרבן, תענית וקריאה בתורה.

משמע במשנה שבמעמדות היו גם כהנים ולויים. בפשטות הם לא היו מהמשמר שאמור לעבוד במקדש באותו שבוע אלא ממשמר אחר).

ג. התענית ונעילה (יש שלא גורסים)
היו מתענים מיום שני עד חמישי בשבוע שלהם.

נעילה –
ריטב"א – התפללו נעילה רק בימים בהם התענו,
ר"ן – התפללו נעילה בכל הימים.

ד. קריאת התורה – 

1. איזה פסוקים קראו –
   קראו בתורה שישה ימים את תחילת בראשית את היום המקביל בבריאה + היום הבא (כי צריכים 9 פסוקים) –
   [הפסוקים:

היום הראשון – בראשית ברא – 5,
היום השני – יהי רקיע – 3,
היום השלישי – יקוו המים – 6,
היום הרביעי – יהי מאורות – 6,
היום החמישי – ישרצו המים – 4,
היום השישי – תוצא הארץ – 8,
שבת – ויכולו – 3]

2. חלוקת העליות –
   את העלייה הגדולה יותר חילקו לשני עולים, ואת הקטנה קרא אחד.
3. באיזה תפילות וימים –
   קראו בשחרית,
   מוסף (רש"י – למשל בראש חודש (שאז יש מוסף), רמב"ם – במעמדות עשו תפילה נוספת שנקראה מוסף),
   ובמנחה קראו בעל פה ולא מספר התורה, וביום שישי לא קראו במנחה כלל.
   בנעילה – רש"י – לא קראו, מאירי – קראו בע"פ כמו במנחה.

ה. ימים בהם אין מעמדות במקדש (אך המעמדות ברחבי הארץ כן התכנסו (רש"י)) –

הלל שלם (כמו חנוכה) – דוחה מעמד של שחרית,
קרבן מוסף (כמו ר"ח) – דוחה מעמד של מוסף, מנחה ונעילה (אך לא שחרית)
בן עזאי בשם ר' יהושע  – דוחה מוסף ומנחה, אך לא נעילה (וכן הודה בסוף ר"ע)

למה דוחה? הכהנים שעובדים טרודים בקרבנות והשאר (בירושלים) טרודים בחטיבת עצים לצורך הקרבן.

(ואם יש גם הלל שלם וגם מוסף – כמו סוכות – דוחה הכל).

קרבן עצים – ר"ע – דוחה את מנחה, בן עזאי-ר' יהושע – את נעילה (והודה ר"ע).
ביום הבאת העצים הביאו קרבן ועשאוהו יו"ט משפחתי.
ביום הזה יצאו אנשי ירושלים לקראתם, ולכן זה דחה את המעמד בירושלים (מאירי).

ויוצא שב1 בטבת – אין מעמד כלל:
כי הלל שלם של חנוכה – דוחה את שחרית,
ומוסף ר"ח – דוחה את מוסף ומנחה,
וקרבן עצים (של בני פרעוש,כדלהלן) – דוחה את נעילה.

חלק ג – זמן קרבנות העצים

בגמרא (כח.) מסופר שהיו 9 ימים משפחות שבעליית בבל נידבו עצים, ובזכות זה זכו בזכות להתנדב עצים למקדש ב9 ימים קבועים.

הימים שהביאו בהם –

1. 1 בניסן
2. 20 בתמוז
3. 5 באב – בני פרעוש
4. 7 באב
5. 10 באב
6. 15 באב – בני זתוא משבט יהודה, וכהנים ולוויים, ומי שטעה בשבטו (שלא יודע מאיזה משפחה), ומשפחת גונבי עלי וקוצעי קציעות.
7. 20 באב
8. 20 באלול
9. 1 בטבת – שוב בני פרעוש

חלק ד – התעניות הקבועות ומועדים נוספים

א. 17 בתמוז – חמישה דברים: 

1. משה שבר את הלוחות,
2. בטל קרבן התמיד (רש"י – שגזרה המלכות בבית שני, רמב"ם – בבית ראשון),
3. שרף אפוסטמוס (היווני) את התורה (שכתב עזרא, והיה מדויק וממנו הגיהו ספרי תורה).
4. והעמידו צלם בהיכל (בירושלמי: או – אפוסטמוס הנ"ל בבית שני, או – בבית ראשון).
5. הובקעו חומות העיר (ע"י הרומאים בבית שני)

ב. 9 באב – חמישה דברים:

1. נגזר על אבותינו במדבר (אחרי חטא המרגלים) שלא יכנסו לארץ
2. חרב בית ראשון
3. חרב בית שני
4. נחרשה העיר ע"י טורנוסרופוס אחרי חורבן בית שני (יש מפרשים כל העיר, ויש מפרשים אזור ההיכל)
5. נחרבה ביתר (סוף מרד בר כוכבא, 63 שנה אחרי חורבן בית שני)

ג. ועוד על אב – 

מצד אחד – משנכנס אב ממעטים בשמחה (לא בונים בניין של שמחה כמו לחתונה, לא עושים נישואין וכו').

ובשבוע שחל בו 9 באב אסור לספר ולכבס (וביום חמישי מותר לכבוד שבת (אם 9 באב חל בשישי).

ובערב 9 באב – בסעודה מפסקת לא אוכלים 2 תבשילים ולא בשר ויין, רשב"ג – מספיק שישנה מהרגלו.

כפיית המיטה –
ר"י – צריך לכפות המיטה (להפוך אותה, ואז: רש"י – לישון על הארץ, אחרים – לישון עליה הפוכה).
חכמים – לא צריך

(בבלי (ל:) – הכוונה ל9 באב עצמו, ירושלמי – הכוונה על מה יושב בסעודה מפסקת).

מצד שני – רשב"ג – לא היו ימים טובים לישראל כחמישה עשר באב ויום כיפור, שבהן בנות ישראל יוצאות בבגדים לבנים שאולים (וטבולים – שמא בעלת הבגד טמאה נידה, והבגד יטמא במדרס ויהיה אב, ויטמא אדם וכלים), ורוקדות בכרמים , ואומרות –

יפות – בחור, שא נא עיניך וראה מה אתה בוחר,
מיוחסות – אל תתן עיניך בנוי, תן עיניך במשפחה.
לא יפות ולא מיוחסות (אליה רבה) – "שקר החן והבל היופי, אישה יראת ה' היא תתהלל. תנו לה מפרי ידיה, ויהללוה בשערים מעשיה".

(כו: באמצע)

חלק ה – תחילת הגמרא – שב3 ימים מברכים הכהנים גם במנחה ונעילה

כאמור – בכל השנה אומרים ברכת כהנים רק בשחרית ומוסף, ולא במנחה (שמא יהיו שיכורים מסעודת צהריים),
אבל בתעניות שלא אוכלים אפשר לברך גם במנחה ונעילה,
וזה אחד מ3 פעמים בשנה (תעניות על גשם, מעמדות ויום כיפור), שכהנים מברכים ב4 תפילות היום – שחרית, מוסף, מנחה ונעילה.

גמרא:

א. מקשה הגמרא – הרי במעמדות ותעניות אין מוסף?
תשובה – חסורי מחסרא, והכוונה שב3 אלו הכהנים מברכים ב3 תפילות היום (שחרית, מנחה, נעילה), ואם יש גם מוסף (יו"כ) אז גם במוסף.

ב. זו מחלוקת תנאים –
A. המשנה (ר"מ) – יש ברכת כהנים בכל תפילות היום – שחרית, מוסף, מנחה, נעילה
כאמור – אין חשש שכרות
רי"ס – יש בשחרית, מוסף, ונעילה, ולא במנחה.
אפילו שאין חשש שכרות, גזרו על מנחה אטו מנחה בשאר הימים
(ועל נעילה אין גזירה, כי אין נעילה בשאר ימים).
חכמים (ר"י) – יש בשחרית ומוסף, ולא במנחה ונעילה.
גזרו כנ"ל, וגזרו על כל תפילות הצהריים, גם נעילה.

1. כמי פוסקים?

כר"מ – 

רב – הלכה כר"מ (דורשם כך בשיעור בציבור)
רי"ח – נהגו העם כר"מ (רק מורים למי שבא לשאול)
רבא – מנהג כר"מ (אם כבר עלה כהן לדוכן במנחה ונעילה – לא מורידים).

ר"נ – כרי"ס, וכן הלכה.

אז למה בימינו מברכים גם במנחה?
תשובה – כי בימינו מתפללים בתעניות מנחה עד מאוחר, וזה שונה ממנחה של ימים רגילים (שמתפללים מנחה גדולה), ולכן אין לגזור אטו שאר ימים.

(כו: 6-)

ג. מניין ששיכור אסור בברכת כהנים?

1. מהתורה – שילוב של שני לימודים (כי כפי שנראה – בכל לימוד יש בעיה) –

1. ריב"ל – מהסמיכות בין פרשת נזיר לברכת כהנים שבאה מיד אחריה (במדבר ו)
   החיסרון בלימוד זה (אבוה דר' זירא) – אם כן תאסור על כהן לברך גם אם רק אכל חרצן?
2. ר' יצחק – "לשרתו ולברך בשמו" – היקש לכהן המשרת (שאסור ביין, אך מותר בחרצן),
   החיסרון בלימוד זה – אם כן שגם בעל מום לא יברך

אך קשה – למה למדת את שתי הקולות (חרצן ובעל מום),
אולי תלמד את שתי החומרות – שגם חרצן אסור וגם בעל מום אסור!

1. אלה זה באמת רק איסור דרבנן, והפסוקים רק אסמכתא.