הדף היומי – תענית דף ל

לעילוי נשמת
משה בן חיים צבי נפתלי באואר ז"ל
להקדשות ליחצו כאן

Download

שיעור הדף היומי הקצר

להורדת חוברת עם סיכום של כל שיעורי הדף היומי על מסכת פסחים ליחצו כאן (מומלץ)

לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב

להורדת תמלול מלא של שיעור הדף היומי המוקלט לחץ כאן

השיעור המשולב – הסבר בתרשים + קריאה בגמרא

קריאה רצופה בגמרא

דף יומי מסכת תענית דף ל – הסיכום הכתוב

(כט. 2+ עד ל. 8+)

(ל. 8+ עד ל: שליש תחתון)

חלק א – דיני סעודה מפסקת

במשנה –
רבנן – ערב 9 באב לא יאכל שני תבשילים, ולא בשר ויין.
רשב"ג – מספיק לשנות

א. על מה מדובר? רב יהודה – 2 קולות לדעת רבנן –

1. האיסור רק מ6 שעות (חצות) – וכן בברייתא
2. האיסור רק בסעודה מפסקת (הסעודה האחרונה לפני הצום) – וכן בברייתא.

(ל. אמצע ושליש תחתון)

ב. הסבר דעת רשב"ג

במשנה – ישנה.
בברייתות – 

בברייתא הנ"ל (בקולא הראשונה) + ברייתא נוספת (שם רשב"ג זה רבנן) –
מותר 2 תבשילים ובשר ויין, אבל ישנה וימעט:
ישנה – יאכל מין אחר שלא רגיל בו (לפי גרסת הרש"ש)
ימעט – היה רגיל להזמין 10 אנשים, יזמין 5, היה רגיל לשתות 10 כוסות – ישתה 5

ג. עוד קולות של רשב"ג:

1. מותר קינוח (צנון, בשר מליח אחרי הסעודה).
2. בשר מליח לא נחשב בשר.

(4-)

וכן תנא – בשר מליח ויין מגתו (חדש) מותר

מליח – אחרי שעובר זמן האכילה של קרבן שלמים
(יום, לילה, יום או 3 ימים).
יין מגתו – בתוך 3 ימים (וכן לגבי דין יין מגולה).

ד. למרות כל ההקלות הנ"ל, מנהגו רב יהודה בר' אילעאי היה להחמיר –
היה יושב בין התנור לכיריים ואוכל פת חרבה ומים, כמי שמתו מוטל לפניו.

וכן ברייתא בהמשך (לפני אמצע עמוד ב) –
כל האוכל בשר ויין ב(ערב) תשעה באב – "ותהי עוונתם על עצמותם" (יחזקאל לב).

ה. תניא אידך – ממתי מתחיל איסור רחיצה וסיכה:

ת"ק – מזמן סעודה מפסקת (כיון שבסעודה מתחיל מנהגי אבלות באוכל, אז גם מתחיל ברחיצה וסיכה).

רי"ש ברי"ס – רק מהשקיעה (כל זמן שמותר לאכול – מותר רחיצה וסיכה).

(חזרה מ-ל: 2 לדילוג –  ל. 10- עד 4-)

חלק ב – איסורים ודינים ב9 באב עצמו

א. שאר העינויים ולימוד תורה –
ת"ר –

1. שאר העינויים:
   האיסורים הנוהגים באבל נוהגים ב9 באב,
   לכן מעבר לאיסור האכילה והשתייה, גם אסורים ברחיצה סיכה, נעילת הסנדל ותשמיש המיטה.
2. לגבי לימוד תורה ב9 באב –

• אסורים בתורה, נביאים, כתובים, משנה תלמוד, מדרש הלכות ואגדות.
  וכן מבטלים תינוקות של בית רבנן,
  כי התורה משמחת – "פיקודי ה' ישרים, משמחי לב" (תהלים יט, ט).
• מותרים ללמוד דברים עצובים – קינות, איוב, דברים הרעים בירמיהו.
• האם מותר ללמוד דבר חדש?
  ת"ק – מותר, כי אינו משמח כל כך,
  ר"י – אסור.

ב. איסור מלאכה

תנן התם (משנה פסחים נד:) –
ת"ק – תלוי במנהג המקום, ות"ח נמנעים בכל מקום.
אך בכ"ז עדיף שלא:

1. רשב"ג – לעולם יעשה את עצמו כת"ח.
   וכן ברייתא (רשב"ג) – כדי שיתענה.
2. תניא אידך –
   כל העושה מלאכה ב9 באב (גם במקום שנוהגים, ומסיח דעתו מהאבלות)

ר"ע – לא רואה ממנה סימן ברכה לעולם,
חכמים – אינו רואה בשמחתה  (ישעיהו סו – שימחו את ירושלים וגילו בה… כל המתאבלים עליה")

(ל: באמצע)

ג. כפיית המיטה

[במה מדובר?
לפי הבבלי מדובר ב9 באב עצמו, לפי הירושלמי בסעודה מפסקת.
לרש"י – הופך המיטה וישן על הקרקע, ראשונים – ישן על המיטה ההפוכה].

1. דעת ר"י – חייב לכפות המיטה.
   תניא – שאלו חכמים מה יעשו מניקות ומעוברות?
   עונה ר"י – רק מי שיכול חייב, וכן בעוד ברייתא.
2. דעת חכמים –

בברייתא – מודים לר"י ביכול,
ורק חולקים עליו שהוא מחייב לכפות את כל המיטות בבית (כאבל), והם – רק את המיטה שלו.

במשנה – "ולא הודו לו חכמים", וכן פוסק רבא.
(ולפי זה ייתכן שגם ר"י מחיב רק את מיטתו).