לעילוי נשמת מיכאל-חיים בן יעקב-צבי ז"ל,
ולעילוי נשמת ציפורה בת רבי ישראל דב ובת-שבע ז"ל
להקדשות ליחצו כאן
שיעור הדף היומי הקצר
להורדת חוברת עם סיכום של כל שיעורי הדף היומי על מסכת פסחים ליחצו כאן (מומלץ)
לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב
להורדת תמלול מלא של שיעור הדף היומי המוקלט לחץ כאן
דף יומי מסכת תענית דף לא – הסיכום הכתוב
(ל: שליש תחתון – לא. סיום המסכת)
א. מה קרה בטו באב?
- יום שהותרו השבטים לבוא זה בזה
(כי עד אז אסרו על בת שירש הנחלה להתחתן עם שבט אחר, כדי שלא תיסוב נחלה משבט לשבט, אך בטו באב דרשו מ"זה" – שזה דווקא לדור יוצאי מצרים). - הותר שבט בנימין לבוא בקהל
(כי עד אז גזרו (אחרי פילגש בגבעה) ששאר השבטים לא יתחתנו עם בנימין, אך בטו באב דרשו – "ממנו" – רק לאותו דור אסור). - הפסיקו מתי המדבר למות
(בכל שנה חפרו ב9 באב קברים ולחק מתו וחלק לא, ובשנה ה40 ה' מחל שלא ימותו השנה וכולם קמו. וליתר ביטחון ישנו בקברים עוד כמה ימים עד טו באב לוודא שזה לא טעות שלהם בספירה.
ואז גם התחדש הדיבור מתוך חיבה של ה' אל משה). - הסירו את השומרים שמנעו משאר השבטים לעלות לירושלים
(כי מאז ימי ירבעם בן נבט היו שומרים שמנעו מ10 השבטים לעלות לירושלים אלא שילכו לפסלים בבית אל ודן, ואז בטו באב הושע בן אלה (מלך ישראל האחרון) סילר את השומרים ואיפשר לכולם לעלות לירושלים. - יום שבו ניתנו הרוגי ביתר לקבורה
(אחרי המלחמה אדרינוס לא נתן לקוברם (ועל זה תוקנה ברכת הטוב והמטיב בברכת המזון: הזטו – שהגופות לא הסריחו, והמטיב – שניתנו לקבורה). - שביום זה משלימים את כריתת העצים בכל שנה למזבח (כי מעכשיו כבר פחות חם, ואז א"א לכרות כי העצים לא יספיקו להתייבש ויהיו תולעים).
[אגב זה שמט"ו באב הימים מתקצרים –
שזה לא מה שיגרום לנו ללמוד פחות תורה (דמוסיף – יוסיף, ודלא מוסיף – יאסף)].
ב. הבגדים של הבנות
- היו שאולים, כדי לא לבייש את מי שאין לה
(ובברייתא – כל אחת לקחה ממי שתחתיה בדרגה – מלך, כה"ג, סגן כה"ג, כהן משוח מלחמה, כהן הדיוט, ושאר הישראליות אחת מהשנייה). - הטבילו את הבגדים
(כי אם היתה טמאת נידה, וישבה על הבגד נטמא הבגד מדרס, ויכול לטמא את מי שתלבש אותו, ובשביל לא לבייש ולשאול מי טמאה – הטבילו את של כולם, אפילו אם הביאה מקופל בקופסה כך שברור שטהור).
ג. מה שאמרו הבנות לבחורים
- יפות –
במשנה – בחור שא נא עיניך וראה מה אתה בורר לך,
בברייתא – תנו עיניכם ליופי שאין האישה אלא ליופי. - מיוחסות
במשנה – אל תתן עיניך בנוי אלא במשפחה,
בברייתא – שאין האישה אלא לבנים, - מכוערות
בברייתא – קחו מקחכם לשם שמיים
במשנה – שרק החן והבל היופי – תבחרו לפי יראת השמיים.
ד. עתיד הקב"ה לעשות מחול לצדיקים,
והוא יושב ביניהם בגן עדן, וכל אחד מהצדיקים מראה באצבעו על ה' – "וְאָמַר בַּיּוֹם הַהוּא הִנֵּה אֱלֹקינוּ זֶה קִוִּינוּ לוֹ וְיוֹשִׁיעֵנוּ זֶה ה' קִוִּינוּ לוֹ נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתוֹ" (ישעיהו כה).
הדרן עלך בשלושה פרקים
וסליקא לה מסכת תענית
