{enclose avoda_26.mp3}
סיכום הדף היומי – עבודה זרה כו
(כו. במשנה – כז. במשנה)
המשך הסכנות בקשר עם גויים
ראינו שאסור להתייחד עם גוי, כעת נראה עוד מצבים בהם הגוי יכול להזיק.
א. מיילדת ומניקה גויה
במשנה – מותר,
בברייתות יש פירוט:
חכמים – רק במקום פרטי – אסור, אך אם יש שם אחרות (ישראליות) – מותר (לא תעז להורגו בפני אחרים),
ר"מ – גם כשיש אחרות שם (כי יכולה להרוג בלי שישימו לב: מיילדת – תלחץ במקום הרופס, מינקת – תמרח סם ממית).
וצריכא – במיילדת יש יותר סבירות שתהרוג כי פחות ישימו לב, קמ"ל – שבשני המקרים נחלקו.
ב. מיילדת ומניקה לגוי
A. במשנה – אסור (שגורמת לעוד עובד ע"ז לחיות),
ברייתא – בשכר – מותר, מסביר רב יוסף – משום איבה
[העיקרון – כשיש תירוץ – אין איבה, ואסור].
B. הרחבת ההיתר של איבה
רב יוסף – גם בשבת מותר ליילד/להניק גויה בשכר,
אביי – אסור (כי ליילד – תתרץ שמחללים רק למי ששומר שבת, להניק – תאמר שלא רוצה להכחיש יופיה או להתבזות בפני בעלה).
C. איבה ב"לא מורידין ולא מעלין" (ראה סעיף הבא) –
רב יוסף – בשכר מותר משום איבה, אביי – אסור (יכול לתרץ שצריך לרוץ להציל בנו או לפגישה במלכות).
ג. "לא מורידין ולא מעלין"
ברייתא – עובדי ע"ז ורועי בהמה דקה – לא מורידין ולא מעלים.
תני לפני רי"ח, כנ"ל, אבל – מינין (אדוקים בע"ז), מוסרים ומומרים (לא מקיימים התורה) – מורידין ולא מעלין.
A. מומר
הקשה רי"ח – הרי למומר אפילו משיבים אבידה, אז לא נציל ואפילו נהרוג?!
1. תירוץ – למחוק את מומר מהברייתא.
2. אפשרות תירוץ – מומר להכעיס – מורידין, לתיאבון – משיבים אבידה.
דחייה – מומר להכעיס כבר כתוב (מין).
[ובאמת יש בעניין מחלוקת רב אחא ורבינא –
דעה 1 – מומר להכעיס = מין, דעה 2 – גם מומר להכעיס =מומר (כמו לתיאבון), ומין זה דווקא באדוק בע"ז עצמה. [ראיה שהוא מומר- אוכל פרעוש נחשב מומר (ולכאורה זה להכעיס). דחיה – זה לא להכעיס, רצה לבדוק מה הטעם]].
B. מורידין ולא מעלין
מה החידוש ב"לא מעלין" כשנפלו מעצמם?
תירוץ – הכוונה שגם מותר למנוע מהם להציל עצמם (הורדת מדרגה, חסימת פתח הבור, סילוק סולם).
[ועדיין – מה החידוש? הרי מותר ממש להורידם בידיים!
מתרצים הראשונים:
1. ר"ח – אכן אסור להוריד בידיים, אלא רק למנוע עלייתו.
2. תוס' – אם ידינו תקיפה – מותר בידיים, אם ידם – רק למנוע (ולכן צריך את התירוצים שרק רצה למנוע מבהמתו ליפול וכד').
3. ריטב"א – כשאין חשש איבה (לא רואים) – מורידים, כשיש חשש איבה – רק מונעים (ומתרצים את המעשה).
