Download

{enclose avoda_54.mp3}

סיכום הדף היומי, גמרא עבודה זרה נד

(נד. שורה 4 – נד: במשנה)
אין אדם אוסר דבר שאינו שלו (וגם: אונס בע"ז, חליפי ע"ז).
א. הקושיא:
ברייתא א – אין אדם אוסר בהמה של חברו בע"ז, אפילו בפסול של נעבד למקדש.
וקשה – ברייתא ב – בהמה שנעבדה באונס נאסרת, ולכאורה הכוונה שמישהו אחר השתחווה לה.
תירוצים:
A. רמי בר חמא – בברייתא ב הכוונה שאנסו אותו לעבוד את הבהמה שלו.
דיונים על התירוץ:
a. שאלה: למה הבהמה נאסרת באונס – הרי אונס רחמנא פטריה? תשובה – אמנם לא חייב אם עובד, אך כיוון שחייב למסור את הנפש (לרי"ש רק בפהרסיא, לרבנן גם בצנעא) – האיסור המקורי קיים והבהמה נחשבת כ"נעבדה".
b. חיזוק לרבא – בימוסיות שנעבדו באונס על ידי יהודים בגזירות שמד אסורות. דחייה – אולי אסורות בגלל יהודים משומדים.

B. חזקיה – בברייתא ב – אדם אוסר את בהמת חברו כשעושה בה מעשה (ואז גם אוסר אותה להדיוט לרוב הראשונים).
דיונים על התירוץ:
a. באיזה מעשה מדובר: חזקיה – מנסך עליה. רב אדא ב"א – מנסך עליה בשבילה. רב הונא – שוחט (חותך סימן אחד).
b. רי"ח ורב הונא כחזקיה.
c. מקורות:
1. מלכי ישראל השתמשו בכהנים באונס בע"ז – והכהנים נאסרו. דחייה – שם זה קנס מדרבנן רק על הכהנים שיש להם דעת.
2. היוונים אסרו את אבני המזבח אפילו שהיו של ההקדש. דחייה – היוונים חיללו את האבנים וכבר לא היו של ההקדש.
3. אחז אסר את הכלים, אפילו שהיו של ההקדש (לפי רבי).

ב. עוד מקרה של מעשה ושל בהמה (רי"ח)
1. מעשה בקרקע אוסר אותה (כמו חפירת בור לע"ז).
2. בהמה נאסרת כחליפי ע"ז (אך משתחווה לה רק אוסרה למקדש).

ג. חליפי ע"ז
A. מקור – "והיית חרם כמוהו".
B. עוד תחומים עם חליפין – 1. הקדש (הקדושה עוזבת את המקור). 2. שביעית ("קודש". הקדושה נשארת במקור ובאחרון).
C. בע"ז – מחלוקת אם רק חליפין (מקל) או גם חליפי חליפין (מחמיר).
מקורות: מחמיר – כל שאתה מהייה. מקל –  "הוא" ממעט.
מחמיר – "הוא" ממעט ערלה וכלאיים. מקל – שביעית וע"ז – "שני כתובין" ואין מלמדים לערלה וכלאיים.
מחמיר – "שני כתובין" כן מלמדים.