א. הקדמה
A.הנחת היסוד – מגע גוי (בידיים) – אוסר (ובתחילה היו לוחצים על הענבים בידיים).

B. שלבי הייצור של היין:

[הנחת היסוד – מגע גוי (בידיים) – אוסר (ובתחילה היו לוחצים על הענבים בידיים)

C. נפק"נ –

• יין נסך (ממתי אסור, והאם אסור לעבוד עם גוי בדריכת היין תמורת תשלום (האם נהנה מאיסור הנאה),

• חיוב לתרומות ומעשרות.

D. את כל מה שקשור לטומאת פירות חולין – נשמור לסוף.

ב. המקורות:

A. מקורות על ע"ז
מקור א – המשנה – משלב ב (מהכניסה לבור) (לכן גוי יכול לדרוך ולא אוסר, וממילא מותר גם לדרוך עבור הגוי בתשלום).

מקור ב – רב הונא – משלב א (כשהתחיל להימשך).

מנסים לומר שגם המשנה כך (ורק כשהגת פקוקה כך שכלום לא יורד – אז צריך בור, אך בסוף המשנה ברור שהמשנה לא כרב הונא אלא רק מהבור).

מקור ג – ברייתא

"משנה ראשונה" – מהירידה לבור (כמשנתנו).

"משנה אחרונה" – כרב הונא.

B. מקורות על תרומות ומעשרות

מקור ד – משנה במעשרות (א,ז) "היין, משיקפה (שלב ג), אף על פי שקפה, קולט מן הגת העליונה ומן הצינור ומכל מקום ושותה".

מקור ה – ברייתא – רבנן – משירד לבור (שלב ב), ר"ע – משיקפה (שלב ג).

מקור ו – ברייתא של ר' אושעיא

רבנן – משירד לבור ויקפה, ר"ע – משישלה בחביות.

כדי שיסתדר עם מקור ה – משנים את מקור ה למקור ו (ואז המשנה במעשרות כרבנן).

C. יוצא שנשארנו עם הדעות הבאות (מהחמור לקל):

שלב א – משימשך – מקור ב (רב הונא) + ג (משנה אחרונה).

שלב ג – משיקפה בבור – רבנן במקורות ד,ה,ו.

שלב ד – משיישלה לחביות – ר"ע במקורות ה,ו.

ב. הגרגותני

רב הונא – גם לדעות שהיין שבגת לא נאסר (אלא רק משלבים ב,ג):

אם שם את הגרגותני בגת – היין שבגת נאסר.

איך נאסר הגרגותני – 1. ניצוק אוסר. 2. היין שבבור נגעו בו.

A. הבעיה –

אם נאמר שאסור לטמא, מעבר למטמא באופן ישיר, יש שני איסורים עקיפין:

1. בוצר עבור מי שלא ידרוך בגת טהורה – גורם לטומאה שתבוא אח"כ.

2

. דורך בטומאה (אפילו שכבר נטמא) – מסייע לעוברי עבירה (לפי כולם לא שייך במסייע לגוי, כי בשבילו זה לא עבירה).

B. הדעות –

משנתנו – יש איסור לטמא גם ענבים של גוי,

ל"משנה אחרונה" – רק ענבים של ישראל (כי טבולים תרומה (רש"י)).

יוצא: לפי כולם – לבצור לגוי מותר, לבצור ולדרוך ליהודי – אסור. המחלוקת – לדרוך עם גוי – למשנה אסור ול"משנה אחרונה" – מותר.