(סז. שורה 6 – סח. שורה 4)
המשך דיני תערובות – נותן טעם לפגם (נטל"פ)
א. רב יהודה–שמואל:
A. להלכה – נטל"פ מותר.
B. הדוגמא של המשנה לנטל"פ – חומץ שנפל על גריסים, זה דווקא בגריסים רותחים, אך בקרים זה לא פוגם – ואסור (גם אם אח"כ מרתיח).
ב. נותן טעם לפגם בצירוף גורם אחר
ר"ל – גירסא א – לא נחשב נטל"פ (ואסור), גירסא ב – נחשב נטל"פ (ומותר).
ג. רי"ח
A. נותן טעם לפגם – גם אם רק ריבה פגם קיים (כגירסא 2 בדעת ר"ל).
B. טעם לאו כעיקר המהתורה (אם יש רק טעם איסור בתשביל – מהתורה מותר).
(מה נחשב טעם – רש"י כאן – נוזל שנעלם בתבשיל, רש"י בחולין – רק טעם בלי חתיכת האיסור).
C. כשאסור מהתורה (במקרה שלא בטל – מין בשאינו מינו) – כדי ללקות צריך לאכול כזית בכדי אכילת פרס (רש"י כאן – כזית מהאיסור, ראשונים אחרים – כזית מהתערובת).
ד. מחלוקת תנאים ומקורות
A. רב כהנא – כל האמוראים שראינו פסקו שנטל"פ מותר (ר"י-שמואל, רבה בב"ח/רב דימי/ר' אבהו – רי"ח, ר"ל (אביי – בר"ל זה לא מוכרח)).
B. מחלוקת תנאים –
נטל"פ – ר"מ אוסר, ר"ש מתיר.
C. מקורות המחלוקת
ר"מ – הכשרת כלי מדין (והרי אינם בני יומן, וגם אם כן – זה עדיין פוגם). דחיית ר"ש – שם זה דווקא בבני יומן (שרק זה נחשב פוגם).
ר"ש – נבילה אסורה רק כשראויה לגר, וגם אם היתה ראויה ואח"כ הסריחה – מותרת, וכך גם בנותן טעם לפגם. דחיית ר"מ – נבילה מותרת רק אם תמיד היתה מסריחה.
[אגב, נותן טעם לפגם מותר גם כשראוי לאכילה (שלא כנבילה שהסריחה), ומסביר הר"ן – כיוון שהיה מוותר על התוספת של האיסור כיוון שהיא רק פוגמת ולא מוסיפה שום טוב, זה דומה לנבחלה שהסריחה לגמרי].
2 תגובות
RE: עבודה זרה סז – גמרא דף יומי
בצד שמאל של הדף יש ארגז כלים. פתח את התפריט ןבחר צורת הדף
והרי לך הדף. בהצלחה
התבוננות בדף תוך כדי השיעור
[u][b]חסר לי הדף מול העיניים האם אפשר להוסיף אותו[/b][/u]