שיעור גמרא פשוט וברור כפי שמעולם לא שמעת. וב15 דקות בלבד.

שיעור גמרא פשוט וברור כפי שמעולם לא שמעת. וב15 דקות בלבד.

קבל את השיעורים גם ב:

הדף היומי – חגיגה דף טז

לרפואת ליה רבקה בת סימונה ליאורה אביבה הי"ו בתוך שאר חולי ישראל

להבדיל,
לעילוי נשמת אליעזר בן דוד ודבורה פישר ז"ל, שהלך לעולמו השבוע, ב-כ"א אדר א'.
לעילוי נשמת שמואל בן ידידיה ז"ל
לעילוי נשמת אברהם יצחק בן מאיר וציפורה פיגה ז"ל,
איש חינוך משפיע ברמ"ח אבריו, ומנהל תיכון אמי"ת בר אילן שבע-עשרה (17) שנה.
תהי נשמתם צרורה בצרור החיים.

להקדשות ליחצו כאן

השיעור המשולב (תרשים יחד עם קריאה בגמרא)

שיעור עם קריאה והסבר בגמרא בלבד

 

סרטון דף יומילהורדת חוברת סיכומי הדף היומי על מסכת חגיגה לחץ כאן.

לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב

הדף היומי הקצר – הסיכום הכתוב

(טז. 9+ עד יז. במשנה)

חלק א – המשך האגדתא

א. אגב הביטוי "מאחורי הפרגוד" –
השדים כמו המלאכים בזה ששומעים מאחורי הפרגוד את מה שעתיד להיות

[הרחבה:
השוואה בין שדים ל:
מלאכים – כנפיים, טסים מסוף העולם לסופו, שומעים מאחורי הפרגוד את העתיד כנ"ל
אנשים – אוכלים ושותים, פרים ורבים, מתים

השוואה בין אנשים ל:

מלאכים – דעת, קומה זקופה, מדברים בלשון הקודש
בהמות – אוכלים ושותים, פרים ורבים, מוציאין רעי.

 

ב. חזרה למשנה:  

  1. כל המסתכל בארבעה דברים רתוי לו שלא בא לעולם: 

מה למעלה, מה למטה, מה לפנים (עבר) מה לאחור (עתיד).

מה רע בעבר?
משל למלך שלא רוצה שידברו על זה שלפני שבנו את הארמון היה פה ערימת אשפה.

כך לא ראוי לחקור את מה שהיה לפני בריאת העולם, שלא יחשבו בטעות שהיה פה משהו.

  1. כל שלא חס על כבוד קונו, רתוי לו שלא בא לעולם,

ר' אבא – מסתכל בקשת, כי זה מראה דמות כבוד ה' (יחזקאל).

אגב זה (בהמשך הגמרא) –
דרש ר"י בר' נחמני מתורגמניה דריש לקיש –
כל המסתכל בשלושה דברים עיניו כהות: קשת, נשיא, כהנים – כי שלושתם ביטוי לשכינה.

ואגב, עוד דרשה שלו:
"אַל־תַּאֲמִינוּ בְרֵעַ, אַל־תִּבְטְחוּ בְּאַלּוּף, מִשֹּׁכֶבֶת חֵיקֶךָ שְׁמֹר פִּתְחֵי־פִיךָ" (מיכה ז, ה):

אל תאמין ליצר (רע) שה' (אלוף) יסלח לך אם תחטא,
"משוכבת חיקך" – חכמים: נשמתו של אדם מעידה בו שחטא,

(ועוד דעות מי מעיד בו:
אבני ביתו, שני מלאכי שרת שמלווים אותו, אבריו של אדם).

רב יוסף – העובר עבירה בסתר (דוחק רגלי שכינה, שחושב שכביכול ה' לא שם)

איני – והרי אמר ר' אלעא הזקן שאם יצרו מתגבר שילך למקום שלא מכירים ויחטא בסתר?
תשובה – שם זה כשלא יכול לכוף את יצרו, ואילו אצלנו כשיכול ובכ"ז חוטא.

 

חלק ב – האם סומכים על קרבן יחיד ביו"ט?

מחלוקת בין הזוגות לאורך תקופת הזוגות:

לא סומכים (כי משתמש בבהמה, איסור דרבנן)סומכים
יוסף בן יועזריוסף בן יוחנן
יהושע בן פרחיהניתאי הארבלי
יהודה בן טבאישמעון בן שטח
אבטליוןשמעיה
שמאיהלל
(ומנחם בן זוגו לא חלק,
ואח"כ יצא מנחם ונכנס שמאי)

 

א. לגבי הזוגות – 

  1. מי נשיא ומי אב"ד?

המשנה (ור"מ) – כל אלו שמוזכרים ראשונים (קו תחתון) היו נשיאים, והאחרים אב בי"ד (שני לנשיא)

כלומר: יהודה בן טבאי נשיא, שמעון בן שטח אב"ד.
חכמים בברייתא חולקים: שמעון בן שטח נשיא, יהודה בן טבאי אב"ד.

 

כמי הברייתא –

יהודה בן טבאי הוציא להורג עד זומם,
ושמעון בן שטח אמר לו שהוציאו להורג שלא כדין (כי הורגים רק אם שני העדים זוממים),
ויהודה בן טבאי קיבל על עצמו לא לדון ללא שמעון בן שטח,

 

משמע שעד עכשיו היה דן ללא שמעון בן שטח, משמע שהיה נשיא (אב"ד לא דן במקום הנשיא)
יוצא כר"מ ולא כחכמים.

דחייה: מסתדר גם לחכמים שהיה אב"ד,
ולא היה דן בפני שמעון בן שטח אלא רק לא באותה עיר, או שהי המצטרף לבי"ד (גם בלי שמעון בן שטח) כן באותה עיר, ומאותו סיפור קיבל על עצמו גם את זה לא לעשות.

 

(טז: באמצע)

  1. מה הכוונה "יצא מנחם"?

אביי – לתרבות רעה (הצטרף לכת איסיים)
רבא – לעבודת המלך (נהיה שר, וכן בברייתא)

 

(טז: שליש)

 

ב. לגבי האוסרים את הסמיכה

  1. רי"ח – לעולם אל תהא (איסור) שבות קלה בעיניך – שהרי סמיכה אינה אלא שבות, וחלק מגדולי הדור אסרוה.

תחילה מבינים שזה חיזוק מוסרי לשמור על איסורי שבות –

אך מקשים – פשיטא (שצריך להיזהר)!
אלא החידוש – שצריך להיזהר גם במקום מצווה (כמו בקרבן),
אך גם זה פשיטא (משנה מפורשת ביצה לה:, שאסור להשתמש בבהמה גם למצווה)
אלא מעבר לאמירה המוסרית – גם חידש משהו הלכתי –

שסיבת האוסרים היא משום איסור שבות,
ולא כרי"ס בר"י שלדעתו הם אוסרים פשוט כי לדעתם אין מצוות סמיכה בשלמי חובה (גם בחול).

 

(טז: רבע תחתון)

  1. מסקנות מכך שהאוסרים אוסרים משום שבות של שימוש בבהמה – 
  1. רמי בר חמא – מכך שאוסרים משום שבות, מכאן שסמיכה בכל כוחו (שאז נחשב משתמש בבהמה),
    כי אם לא צריך כל כוחו – זה לא נחשב שימוש בבהמה וזה מותר.

קושיא – הרי רי"ס אמר בשם אביו ר' אלעזר שכשנשים הביאו קרבן נתנו להן לסמוך, והדגיש ש"לא מפני שסמיכה בנשים, אלא כדי לעשות נחת רוח לנשים".

והרי אם זה סמיכה בכל כוחו – זה שימוש בקודשים?
תשובה – הן סמכו בנחת (ולא באמת עשו סמיכה),

[אז למה הסביר שזה כדי לעשות נחת רוח, מספיק להסביר שלא באמת סמכו? (אם נבין שבאמת סמכו, אז צריך סיבה טובה לכך – לעשות נחת רוח, אבל אם לא סמכו, מה זה משנה למה הביא להן)
תשובה – רצה להשמיע שני דברים: 1. שאין סמיכה בנשים. 2. שבכל זאת הביאו להן כדי לעשות נחת רוח].

  1. רב פפא – מכאן שגם להשתמש בצידי הבהמה זה אסור (שהרי הראש נחשב צדדים, כי לא רגילים לסמוך עליו).

דוחה רב אשי – באמת צד מותר, אלא שהראש לא נחשב צד אלא כמו הגב (באותו גובה).

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שיעור של 13 דקות ביום

ואתה באמת מבין את הדף היומי.

קבל את השיעורים ב:

בוואטסאפ

קבוצת וואטסאפ שקטה שבה תקבל את השיעור מדי יום.
להרשמה פשוט לחץ כאן.

במייל

קבל מייל יומי עם השיעור המוקלט של אותו יום. תמיד תוכל להסיר את עצמך בליחצת כפתור.

פודקאסט

לחץ כאן לקבל את השיעור בפודקאסט (itunes, spotify ועוד), או פשוט חפש "דף יומי סיני" בתוכנת הפודקאסט שלך.