Download

סיכום הדף היומי – זבחים ח

(ז: באמצע – ח:  שורה 5)

המקור לפסולים בקרבנות פסח וחטאת שלא לשמה

הערות מקדימות:

1. גם כאן כמו בדף ד – צריך מקור לכל קרבן, לכל עבודה, ולשינוי קודש ושינוי בעלים.

2. כדי לפסול צריך שני לימודים שמצריכים לשמה.

3. בשלב הראשון לא נעזרים במקור של שאר הקרבנות בדף ד (בפסח כי לא הוזכר, ובחטאת – כי רוצים מקור מתוך פסוקי החטאת).

חלק א –הפסול בקרבן פסח

גישה א 

A. שלב ראשון – למצווה

שינוי קודש – "שמור את חודש האביב ועשית פסח לה'" – שכל העשייה תהיה לשם פסח.

שינוי בעלים – "ואמרתם זבח פסח" – זביחה לשם פסח, ואם אינו עניין לשינוי קודש – תנהו לשינוי בעלים.

(עדיין חסר לנו שאר העבודות בשינוי בעלים).

B. שלב שני – לעכב

1. "וזבחת פסח לה' אלוקיך" – זביחה לשם פסח.

דחייה – פסוק זה מלמד דבר אחר – ר"נ – שמותר פסח הולך לשלמים.

(וגם – זה רק על שינוי קודש ורק על זביחה).

2. "ואמרתם זבח פסח הוא…" – שיהיה בכשרות (ומכאן נפסול שינוי קודש + בעלים).

C. שאר עבודות בשינוי בעלים?

(במצווה מצינו לשאר העבודות אך בבעלים מאצנו רק לזביחה).

1. "הואיל וגלי גלי" – רש"י – נלמד משינוי קודש שזה בכל העבודות (אך אחרונים – הרי בדף ד דחינו אפשרות כזו). לכן צאן קדשים – כיוון ש"הוא" לימד על שינוי קודש שזה פוסל בכל העבודות, אז גם בשינוי בעלים).

רב אשי – לא סובר "הואיל וגלי גלי".

גישה ב – רב אשי

A. שלב א למצווה – מהיקש לשלמים (כמו בדף ד – "זאת התורה לעולה, למנחה וכו', ובפסוק אח"כ – "ביום צוותו את הני ישראל להקריב את קרבניהם" – בא לרבות פסח מעשר ובכור".

B. מקור לעכב – המקורות הנ"ל של גישה א למצווה, ומההיקש לשלמים לומד שגם בשינוי בעלים זה בשאר העבודות.

C. "הוא" – לא בא ללמד על פסח, אלא ללמד שדווקא בפסח פוסל, אך  באשם, למרות שנאמר "הוא", לא פוסל (הזכרנו בדף ה:, ונרחיב על אשם יותר בדף י:). (לא הוזכר בשיעור עצמו).

חלק ב – מקור לפסול קרבן חטאת.

גישה א

א. שלב א – למצווה

A. שינוי קודש

כאן מביאים מקור לכל ארבע העבודות:

שחיטה – "ושחט אותה לחטאת" (בחטאת רגילה).

קבלה (והולכה איתה (דף ד)) – "ולקח הכהן מדם החטאת" (בחטאת רגילה).

זריקה – "וכיפר עליו הכהן מחטאתו" (בקרבן עולה ויורד).

B. שינוי בעלים –

זריקה – "וכיפר עליו הכהן מחטאתו".

(עדיין חסרים לנו שאר העבודות).

ב. שלב ב – לעכב

A. זריקה בשינוי בעלים מעכבת

מאותו פסוק עצמו – "וכיפר עליו הכהן מחטאתו" – החטאת שלו.
ורש"י – מעכשיו אם נמצא מקור למצווה לשאר העבודות, נלמד מההיקש לשלמים שכמו שזריקה מעכבת, גם שאר העבודות מעכבות.

B. מקור בשאר העבודות (בשינוי קודש – לעיכוב, בשינוי בעלים – למצווה)

1. מחטאת נזיר

"ועשה את חטאתו" – כל העשייה לשם חטאת (ר' יונה) + חטאת שלו (רב הונא ברדר"י)..

2. מחטאת מצורע (רבא)

"ועשה (כל העשיות) הכהן את החטאת (לשם חטאת) וכיפר על המיטהר (לשם הבעלים)".

אך מקשה רבינא:

a.      [(לא הוזכר בשיעור) אם אתה דורש את חטאתו, תדרוש גם את עולתו!(ואמנם את מנחתו ונסכו שבפסוק אח"כ גם רבינא דורש (לעניין שאפשר להביא אותם גם בלילה ולמחרת)].

b.     לא ניתן ללמוד לימוד משותף הכפילות בחטאת רגילה מחטאת נזיר, שהרי הנזיר חמור שבאים איתה גם עולה ושלמים, וחטאת רגילה חמורה בזה שבאה על שגגת כרת.

ניסיון לצרף שני מקורות (לשינוי קודש – אם יהיה מקור מיותר, נוכל לומר שהוא בא לעכב, לשינוי בעלים – אולי משני מקורות נלמד לשאר החטאות למצווה):

לא ניתן לוותר על אחד המקורות וללמוד את השאר ממנו – כי בכל זוג יש חומרא שאין בשלישי: חטאת נזיר ומצורע – באים עם עולה ואשם, חטאת רגילה ומצורע – לא ניתן להישאל, חטאת רגילה ונזיר – חטאת קבועה ולא תלויה ברמה הכלכלית.

נתקענו.

גישה ב

(כמו לגבי פסח, שאחרי שהתייאשנו נעזרנו בהיקש).

שלב א – היקש לשלמים

שינוי קודש ושינוי בעלים לכל העבודות למצווה.

שלב  ב – כל המקורות של שלב א בגישה א

(בשינוי בעלים, נלמד שזריקה מעכבת, ומההיקש לשלמים נלמד גם לשאר).

ומה עם חטאות מיוחדות? (חטאת על ע"ז (שעירה ולא כישבה), וכן קרבנות עולה ויורד (שבהם מביא  או כבשה/שני תורים-בני יונה/עשירית איפה – שבועת העדות, שבועת ביטוי, וטומאת מקדש וקודשיו)

חטאת ע"ז – מחטאת רגילה (באה על כרת).

חטאות של קרבן עולה ויורד – מ"במה הצד" משחטאת רגילה + נזיר + מצורה