הלימוד לעילוי נשמת
יעקב בן מרדכי הכהן ז"ל,
נפטר כ"ב אדר.
ולהבדיל,
לרפואת חיים דב בן מלכה, מרים בת הינדה והדס בת הילדה הי"ו,
בתוך שאר חולי ישראל.
שיעור עם קריאה בגמרא עצמה
להורדת חוברת סיכומי הדף היומי על מסכת יבמות לחץ כאן.
לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב
להורדת תמלול מלא של השיעורים המוקלטים ליחצו כאן
סיכום הדף יומי
(יח. 8+ – יח: במשנה)
המשך סוגיית – האם יש זיקה?
(כמו אתמול, הנפק"מ תהיה לגבי אחות זקוקתו או צרת זקוקתו)
[תזכורת לשני המקרים מאתמול:
- אח אחד קידש את אחות הזקוקה –
ר"י ב"ב ר"י ב"ב – יש זיקה – ולכן אסור לבוא עליה (היא אחות זקוקתו). - מתה היבמה – האם היבם מותר באימה?
רב יהודה – יש זיקה – ואסור (היא אם זקוקתו).
רב הונא – אין זיקה – מותר.
א. המקרה של משנתנו (אשת אחיו שלא היה בעולמו) –
רישא – ראובן נשוי לרחל ומת, שמעון נשוי ללאה, לוי נולד רק אחרי שראובן מת ולכן רחל ערווה עליו).
הגמרא מניחה:
אם שמעון מת לפני שייבם את רחל, זה תלוי במחלוקת על זיקה:
אם יש זיקה – אפילו ששמעון לא יבם אותה, רחל היא זקוקתו,
ולכן לאה היא עדיין צרת ערווה דרך זיקה,
ולוי לא מייבם אותה (אבל כן חולץ, כי הזיקה רק מדרבנן).
אם אין זיקה – רחל לא קשורה לשמעון,
ולכן לאה אינה צרת רחל,
ולוי מייבם את לאה.
סיפא – – אם שמעון עשה מאמר (קידושי דרבנן ליבמה), ואז מת לפני הייבום המלא –
אז היא "קצת צרה" של לאה, ולכן לוי לא מייבם את לאה אך כן חולץ.
מדויק מכאן – אם לא עשה מאמר, אז לוי כן מייבם את לאה.
כלומר – אין זיקה!
עונה רבה:
- למשנה יש זיקה, ובאמת גם ללא מאמר – לוי חולץ ולא מייבם ללאה,
אז למה היא דיברה על מאמר? לחדש שהמאמר זה רק דרבנן (בניגוד לב"ש),
ולכן רחל לא ממש נשואה לשמעון, ולכן לאה כן צריכה חליצה.
מקשה אביי – ברייתא של ר"מ שמבאר את משנתנו,
ואומר במפורש שאם לא עשה מאמר – אז לוי גם מייבם את לאה (אין זיקה!)
- אכן למשנה אין זיקה, וזה דעת ר"מ,
אך יש חולקים (ר"י ב"ב שראינו אתמול, ר"א להלן).
(יח. מתחת לאמצע)
ב. דעת ר"מ –
בברייתא הנ"ל – אין זיקה.
אך בסתם משנה (כו.)[1]– כש2 אחיות נשואות לשני אחים, ושתיהן נופלות לייבום, לא ניתן לייבם אף אחת אלא חולץ.
לכאורה זה כי יש זיקה – ולכן כל אישה נחשבת אחות זקוקתו.
דחייה – אין זיקה, ועקרונית יכולים לייבם,
אלא הסיבה שם זה שמא יבטל את מצוות ייבום:[2]
כי אם אח אחד ייבם, חוששים שמא ימות האח השני,
ואז האחות השנייה תצא בלי כלום (כי הראשון כבר נשוי לאחותה).
לכן אומרים לראשון לחלוץ, וכך אם לפתע ימות השני, יוכל לחלוץ גם לה.[3]
והרי ר"ג (שגם סבר אין זיקה (להלן סעיף ג)), לא אכפת לו לבטל מצוות ייבום? (איך ייתכן שר"ג מוכן לבטל בידיים, ור"מ חושש אפילו לספק (שמא ימות)?
תשובה – פשוט מאוד – לר"ג לא אכפת, לר"מ אכפת (ואפילו בספק).
(יח. 10-)
ג. דעת ר"א ור"ג (משנה קט.) –
שני אחים שנישאו לשתי אחיות (ראובן לרחל, שמעון ללאה) – אלא שלאה קטנה וזה רק קידושי דרבנן. ראובן מת, ועכשיו רחל זקוקתו של שמעון.
ר"א – יש זיקה, ולכן שמעון לא יכול להמשיך לחיות עם לאה, כי היא אחות זקוקתו.
לכן אומרים ללאה למאן, ולבטל את הקידושי דרבנן למפרע, ואז שמעון ייבם את רחל.
ר"ג – אין זיקה, ואין בעיה ששמעון ימשיך לחיות עם לאה הקטנה.
אך כרגע גם לא יכול לחלוץ לרחל, כי אז לאה תהפוך לאחות חלוצתו ותיאסר.
לכן יחכו שלאה תגדל, ויבעל אותה, ואז רחל פתאום אחות אשתו – ופטורה לגמרי.
[רואים כאמור שר"ג מצד אחד אומר אין זיקה,
ומצד שני – לא אכפת לו לבטל מצוות ייבום]
(יח. 2-)
ד. דעת רב ושמואל
א. הדעות –
שמואל – פסק שיש זיקה כר"י ב"ב
רב –
רב הונא בשם רב שאין זיקה.
רב יהודה –
אביי – אולי גם רב יהודה אמר בשם רב,
רב יוסף – יותר סביר שהוא בשם שמואל.
וכן גירסת רב כהנא – שרב יהודה בשם שמואל.
ב. צריכותא בשמואל –
הלכה כר"י ב"ב שיש זיקה – אפילו שיש כמה אחים.
דברי רב יהודה – יש זיקה – אפילו אחרי שהיבמה מתה.
[1] תזכורת: דיברנו על המקרה הזה בדף ט + י (בהקשר לדברי ר' חייא (כח:) שאומר שאפשר ליישם את כל 15 המקרים של המשנה הראשונה (ב.) באותו מקרה של ארבעת האחים, שאחות אחת מותרת לאח אחד ואחות שנייה לאח אחר.
[2] וגם לגבי המקרה בדף כח: שיש רק שלושה אחים, והאח השלישי לא מייבם אף אחת מהן – גם שם נוכל לומר שברגע במייבם אחת מהן הוא מבטל את מצוות החליצה מהשנייה (כי היא אחות אשתו), אלא צריך לחלוץ לשתיהן.
[3] לפי זה לכאורה אפשר שהראשון יחלוץ, ואז השני ייבם.
