סיכום הדף היומי – זבחים כא
(כא. שורה 7 – כא: 5 שורות מלמטה)
המשך קידוש ידיים ורגליים
חלק א – צורת הקידוש
א. אגב הברייתא שאם קידש בכלי שרת בחוץ, כתוב שם גם שאם טבל בפנים – לא הועיל. ושואלים – קידוש בטבילת הידיים בכיור (האם זה נחשב "ממנו")?
ראיה שכן -מהברייתא הנ"ל – טבל לא, משמע שטבל בכיור כן. דחייה – גם טבל בכיור לא, והחידוש הוא שגם טבל במעיין לא (אפילו שמטהר מטומאה).
חלק ב – פסילת מי הכיור
תזכורת: בדף כ:
לרבי – ודאי פסולים,
לר"א בר"ש – מצד אחד ר' אמי אמר שלא פסול, ומצד שני אמר שאילפא התלבט בכיור שלא שיקעו אם המים נפסלים.
אצלנו:
A. ר' חייא בר יוסף – נפסל לפי הייעוד – לצורך מתירין – אסור שיראה לילה, לצורך איברים – אסור שיגיע לעלות השחר.
B. רב חסדא – תמיד נפסל בלות השחר.
C. ר' יוחנן – כמה מימרות:
כאן אומר – “כיור ששיקעו שוב אינו מעלהו" – משמע שלא יראה לילה כלל.
רי"ח בשם אילפא (כ.) – כיור שנכנס ללילה ולא שיקעו – משתמשיםלצורך הלילה ולא משתמשים למחרת, וכרגע הגמרא מבינה כאפשרות השנייה שהמים נפסלים, אבל רק בעלוה"ש.
הסבר – לר' יוחנן – נפסל רק בעלוה"ש, אבל יש גזירת שיקוע (וצריך לשקע גם אם רק רוצה לעבודות הלילה).
(כ..) קידש לתרומת הדשן, לא צריך לקדש שוב. למה לא כתוב שמיד משקע את המים שוב?
לרבא – רי"ח אמר זאת (3) לר"א בר"ש (שאין פסול), ולדעתו המים כלל לא נפסלים, ואת 1-2 אמר לרבי.
לאביי – שהכל כרבי שהמים נפסלים, למה לא כתב שנפסל? תשובה: הכוונה שמיד משקע שוב.
שאלה על רב חסדא –התורם את תהד"ש השתמש במנוף כדי להוציא את המים? תשובה – השתמש כדי להשקיע.
2 Responses
אני מתקשה במימרא השנייה של ר' יוחנן
בדף כ ר' אמי התלבט האם במימרא זו רי"ח כר"א בר"ש שאין בעית לינה אצל הכהן, או כרבי – שיש פסול למים.
אצלנו – בדף כא. משמע שמביאים את זה בהנחה שרי"ח אומר זאת לשיטת רבי (שהרי משווים את זה למימרא הראשונה שלו, ואם השנייה היא כר"א בר"ש – אז אין שום שאלה בהשוואה בין המימרות).
אך בדף כא: (אחרי שהסקנו שלרי"ח אין פסול לינה אא"כ היה בחוץ בעה"ש), הגמרא שוב מביאה את המימרא השנייה ושואלת למה לא מקדש במים אלו מחר, ועונה שזה כר"א בר"ש (רש"י), שלדעתו כלל אין בעיית לינה אצל הכהן ולא צריך לקדש. אך אם כך – חוזרת השאלה הקודמת – למה הגמרא השוותה מימרא זו עם המימרא הראשונה?
מקווה שהצלחתי להסביר את מה שמטריד אותי.
vfvbho שמפנים את שאר הדשן – מתי מקדשים ידיהם?
בדף כ. למטה היה משמע שהם גם מקדשים לפני עהו"ש (וכך הוכחנו שזה מועיל כיוון שזה אחרי קריאת הגבר).
לעומת זאת אצלנו (בתשובת הגמרא לרב חסדא בכא:) כתוב שהתורם של תהד"ש משקע את הכיור בבור כדי שיהיה שם בעלות השחר, אז מסתמא שאר הכהנים לא קידשו עד אחרי עהו"ש.
יש גם הבדל בענין הזה בין הנוסחים – בנוסח שמופיע אצלנו בגמרא משמע שהם מקדים כששומעים שהוא קידש, אך בנוסח במשנה לא כתוב שהם מקדשים.
אשמח להבהרות!