Download

סיכום הדף היומי – זבחים כד

(זבחים כג: שליש תחתון – כה. במשנה)

א. פסול יושב

מקור:

1. ר"נ – “כי בו בחר ה'… לעמוד לשרת…" – אם יושב אינו נבחר.
   [ולמה לא מת (כזר)? כי יש שני/שלושה כתובים הבאים כאחד ואין מלמדים שכשפסול אחר נחשב זר יש מיתה – מחוסר בגדים, לא רחוץ, שתויי יין].

2. ברייתא – "לעמוד לשרת" + “העומדים שם לפני ה'”.

ב. פסול עומד על גבי משהו

A. מקור – רי"ש – כמו שהכלים מקודשים (או מקדשים), כך הריצפה, ולומדים מהכלים שלא תהיה חציצה (רש"י – למשל בקבלה, תוס' – בבגדים).

B. צריכותא – כלים – לא קשורים כלל, בהמה – קשורים לעולם הקרבנות, אדם – קשור לכהן (החידוש כנגד הכלל – מין במינו אינו חוצץ, רש"י ביומא – כי הבהמה אדם יזוזו, תוס' – פושט כי צריך צמוד (“דרך שירות").

C. רגל אחת – תניא ר"א – אם ינטל הדבר ויפול – פוסל.

D. איבעיא להו – אבן מדולדת:

1. השאלה היא האם חוצץ כשדעתו לחברה?

2. השאלה לא קשורה לחציצה, אלא –

   a. כשהאבן נעקרה ועומד בגומא, האם יש קדושה גם בתחת לריצפה? דחייה – אם כך צריך לשאול על כל העזרה.
   b. בהנחה שיש שקודשה גם מתחת, השאלה היא אם זה נחשב "דרך שירות".

תיקו.

ג. יד שמאל

במשנה – קיבל בשמאל – ת"ק פוסל ור"ש מכשיר.

מקורות

A. המקור הבסיסי לימין – מצורע

יד – “ולקח הכהן מדם האשם ונתן הכהן… ועל בהן ידו הימנית…”.

אצבע – “…וטבל הכהן את אצבעו הימנית מן השמן אשר על כפו השמאלית…”.

B. המחלוקת במשנה –

בקרבן חטאת – “ולקח הכהן מדם החטאת באצבעו ונתן על קרנות מזבח העולה".

ת"ק – אצבעו = ימין, ומקרא נדרש גם לפניו וגם לאחריו.

ר"ש –

1. לא מקבל הגז"ש באצבע

   a. מקבל רק ביד. דחייה – אם לומד לגבי יד, צריך ללמוד גם לאצבע.

   b. לא מקבל בשניהם. דחייה – 1. אם כך – גם נתינה לא בימין! 2. ר"ש אומר בפירוש שסתם יד/אצבע זה ימין.

2. ר"ש מקבל את הגז"ש, אך סובר שלא ניתן ללמוד לקבלה –

   a. רבא – מציאותית – הרי לא מקבלים באצבע. דחייה (רב סמא) – הרי יכול להחזיק הכלי באצבע על ידי ידית.

   b. אביי – מקרא נדרש לאחריו ולא לפניו.

C. דעת ר"א בר"ש –

מקרא נדרש לפניו ולא לאחריו (וגם לא לפני פניו), ולכן:

1. בפסוק של חטאת – רק הלקיחה צריכה ימין.

2. בפסוק של פר החטאת בימי המילואים – “ולקחת מדם הפר ונתת על קרנות המזבח באצבעך" – רק הנתינה.

D. דרך לימוד הגז"ש ומקור לשאר הקרבנות

a. שיטת רבנן

רי"ח –

רבה בב"ח – צריך אצבע וגם כהונה,

אך קשה – מה המקור לקמיצה בימין (שם כתוב רק כהונה – “והביאה אל בני אהרן הכהנים וקמץ משם מלא קומצו…”).

רבא – או אצבע או כהונה.

[אך דווקא בעבודה שמעכבת, ולא הולכת האיברים למשל].

b. שיטת ר"ש

לר"ש ודאי צריך אצבע, אחרת יצטרך להכשיר בקבלה (שם יש פסוק עם כהונה), ולכן:

1. לר"ש צריך גם כהן וגם אצבע.

דחייה – ר"ש בברייתא מספיק אצבע/יד.

2. רק אצבע.

(ולמה כתוב בפסוק של קבלה – “הכהנים" (בנוסף ל"בני אהרן")? ללמד שצריכים להיות בכיהונם (בגדי כהונה)).

c. שאר הקרבנות – ר"ש צריך לחלוק גם בהם (קבלה + זריקה)!

אביי – ר"ש אכן חלק בברייתא גם בזריקה של שאר הקרבנות (אך מודה כאמור בנתינה בחטאת).

d. מנחה (קמיצה ונצתינה לכלי)

(ויקרא ב – “והביאה אל בני אהרן הכהנים וקמץ משם…”, ויקרא ט – “ויקרב את המנחה וימלא את כפו ממנה").

רבא – גז"ש "יד" (=כפו) ממצורע.

לרבנן –

לכאורה ניתן ללמוד מ"כהונה", למה רבא למד מ"יד" (“כפו”)?

תשובה – אחד לקמיצה עצמה ואחד להכנסת הקומץ לכלי.

לר"ש –

את הקמיצה עצמה לומד מ"קדש קדשים הוא כחטאת וכאשם" (דף יא), לגבי ההכנסה לכלי – הרי לא צריך ימין (כמו שבקבלה לא צריך), ואולי לא צריך כלל (מחלוקת אמוראים במנחות כו.), ומ"יד" לומדשגם במנחת חוטא צריך ימין בקמיצה (שלא אומרים – שלא יהא קרבנו מהודר).