הדף היומי – יבמות פד

השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ד"ר אליהו יוסף שוסהיים ז"ל
להקדשות ליחצו כאן

Download

להורדת חוברת סיכומי הדף היומי על מסכת יבמות לחץ כאן.

לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב

להורדת תמלול מלא של השיעורים המוקלטים ליחצו כאן

סיכום הדף היומי דף פד

(פד. תחילת פרק הערל עד פד: שליש תחתון)

המשנה –

א. איסורי לאו שבהם אסורה לבעל, אסורה ליבם, אסורה לשניהם –

1. איסור אלמנה לכהן גדול (העיקרון: אסורה לאח שהוא כה"ג) –

אסורה לשני – הראשון כהן הדיוט והשני כה"ג
אסורה לראשון – הראשון כה"ג והשני כהן הדיוט (והראשון רק קידש אותה)
אסורה לשניהם – שניהם כהנים גדולים

(או – אם הראשון נשא אותה ולא רק קידש – השני אסור גם אם הוא הדיוט, כי היא התחללה ע"י הראשון)

1. איסור חללה לכהן – (העיקרון: אסורה לכהן כשר, מותרת לכהן חלל) –
   אסורה לשני – הראשון חלל השני כשר. הראשון נשא אותה, שזה מותר, אך בזה חילל אותה, ולכן עכשיו אסורה לשני הכשר.
   אסורה לראשון – היא כבר חללה, הראשון כשר ואסור, השני כבר חלל – ולכן מותרת.
   אסורה לשניהם – היא חללה, והם שניהם כשרים.
2. איסור ממזרות
   מצב א – רק האחים ממזרים והיא כשרה – אסורה למי שממזר:

אסורה לשני – הראשון לא ממזר והשני ממזר,
אסורה לראשון – הראשון ממזר והשני לא,
אסורה לשניהם – שניהם ממזרים

מצב ב – גם היא ממזרת (העקרון: כאן זה מתהפך: אסורה לכשר, מותרת לממזר) –

אסורה לשני – הראשון ממזר, השני כשר
אסורה לראשון – הראשון כשר, השני ממזר
אסורה לשניהם – שניהם כשרים.

ב. שניות מדברי סופרים:
כלומר, יש את אותם מצבים גם באיסורי עריות דרבנן (שניות), למשל אם אמו. (העיקרון – אם שני האחים לא מאותה אם, והיא סבתא רק של אחד מהם – אסורה למי שהיא סבתא שלו:)

אסורה לשני – אם היא סבתא רק של השני
אסורה לראשון – אם היא סבתא רק של הראשון
אסורה לשניהם – אם היא סבתא של שניהם (אחים מהאם)

ג. אם עבר על האיסור ונשאה:
אבמנם הקידושין תופסיםף והוולד כשר (לא ממזר), אבל:

באיסורי דרבנן – קונסים אותה ואין לה כתובה, פירות, מזונות, בלאות, וכופין אותו לגרשה.
באיסורי דאורייתא – לא קנסו אותה.

גמרא

א. לגבי המקרה הראשון של אלמנה (אסורה לשני) – למה כתוב נשא ולא קידש?

הרי גם אם רק התקדשה לראשון, ומת, נופלת לייבום, ואסורה לשני!

תשובות –

1. אולי זה אכן כן משנה, ואכן אסורה לשני רק אם כבר נישאה (שאז אסורה לאח כי זה לאו של אלמנה + איסור עשה של בעולה), אך אם רק התקדשה, ואסורה לשני רק בלאו, אולי כן מייבם אותה (עשה דוחה לא תעשה)!

דחייה  – מהמשך המשנה (איסור ממזר, איסור חלל) – רואים שגם כשזה רק איסור לאו – האח לא מייבם.

2. אכן במקרה הראשון זה לא משנה, אלא זה נכתב משום מקרה אחר:

[תזכורת – יש שלושה מצבים באיסור אלמנה:
מקרה א – הראשון הדיוט והשני כה"ג – אסורה רק לשני,
מקרה ג 1 – שניהם כה"ג – אסורה לשניהם,
מקרה ב-ג 2 – הראשון כה"ג (ואסורה) והשני הדיוט, זה תלוי מה היה עם הראשון:

במקרה ב – שרק התקדשה לראשון – מותרת לשני, כי לא התחללה.
במקרה ג – שנישאה לראשון – אסורה גם לשני, כי התחללה.

התשובה:
A. במקרה א של אלמנה כתוב נישאה משום מקרה ג של אלמנה.
דחייה – אז שיכתבו במקרה א קידשה, משום מקרה ב שזה בקידשה.

1. B. מקרה א של אלמנה כתוב נישאה משום מקרה א של חללה (שאסורה רק לשני, שגם שם זה דווקא בנישאה לראשון וזה חילל אותה).

(פד. 1-)

ב. עוד לגבי המקרה הראשון של אלמנה (אסורה לשני) – למה מדובר באלמנה ולא בתולה?

הרי גם אם היתה בתולה לראשון, הוא קידש/נשא אותה, ועכשיו היא אלמנה ואסורה לשני.

תשובות:

1. נישואין הראשונים מפילים –

כלומר השני מקבל אותה כמו שהיתה כשהתקדשה לראשון,
ואם לראשון היתה בתולה, גם לשני נחשבת בתולה (אפילו שהיא באמת כבר אלמנה).
לכן רק םא היתה כבר אלמנה לפני הראשון – אסורה לשני.

דחייה – זה לא נכון:
במקרה הראשון של חלל – הראשון מחלל אותה, וזה מה שאוסר אותה לשני

2. אלא באמת הדין נכון גם בבתולה, וזה רק נכתב משום הסיפא
   (במקרה שני והשלישי – שאסורה לראשון רק משום שהיא כבר אלמנה (ריטב"א)

(פד: 7+)

ג. למה המשנה לא הזכירה עוד סוג לאו – איסור מצרי?

[תזכורת מדף עח –

מצרי דור ראשון (הגר עצמו) ודור שני (בן הגר) אסורים, דור 3 מותר.
וראינו מחלוקת לפי מי הולכים –

רבה בב"ח רי"ח – לפי האבא,
רב דימי רי"ח – לפי האימא
רבין רי"ח – לפי החמור מביניהם

האם ייתכן מצב של שני אחים מהאבא, שכל אחד מהם דור אחר?

לפי רבה בב"ח ורבין – לא ייתכן, הם יהיו אותו דור,
אבל לפי רב דימי זה ייתכן – אם הם מאימהות שונות, שאחת דור ראשון ואחת דור שני].

לפי רב דימי – למה המשנה לא הזכירה מצרי דור 2 ודור 3, שמותרת לאחד ואסורה לשני?

תשובה – תנא ושייר.

מאי שייר דהאי שייר? (מה עוד שייר)?
תשובה – פצוע דכא.

דחייה – זה לא נקרא שיור, כי אולי המשנה לא מזכירה לאוים שאין מהם חידוש (ואילו במצרי יש חידוש – שזה רק איסור עשה, והיתה צריכה להזכיר).

תשובה – המשנה מזכירה כמה סוגי לאוים, אפילו שאין בהם חידוש, ולכן יכלה גם להזכיר פצוע דכא (ומזה שלא הזכירה – זה שיור).

דחייה – בלאוים של המשנה יש חידוש:

1. חלל – לחדש שבמקרה א מותר לכהן כשר להתחתן עם חללה.
2. ממזרת – לחדש במקרה ב שאפילו שהבעל הראשון עבר על איסור ששווה בכל (חמור יותר), בכל זאת מותרת לשני (היבם).

תשובה: בממזרת מצב ב (שגם האישה ממזרת) – אין חידוש.
ומזה שהמשנה כן מזכירה לאוים מיותרים, ולכן יכלה גם להזכיר פצוע דכא, ומזה שלא הזכירה – זה מראה ש"תנא ושייר", ולכן גם לא הזכירה את איסור מצרי.