Download

להורדת חוברת סיכומי הדף היומי על מסכת זבחים לחץ כאן

להורדת תמלול מלא של השיעורים המוקלטים ליחצו כאן

(סב. שורה 2 ברחבות – סג. במשנה)

סיכום הדף היומי, זבחים סה

עולת העוף

מבוא והמשנה

א. הפסוקים (ויקרא א)

יד וְאִם מִן-הָעוֹף עֹלָה קָרְבָּנוֹ לַה'  וְהִקְרִיב מִן-הַתֹּרִים אוֹ מִן-בְּנֵי הַיּוֹנָה אֶת-קָרְבָּנוֹ.  טו וְהִקְרִיבוֹ הַכֹּהֵן אֶל-הַמִּזְבֵּחַ וּמָלַק אֶת-רֹאשׁוֹ וְהִקְטִיר הַמִּזְבֵּחָה וְנִמְצָה דָמוֹ עַל קִיר הַמִּזְבֵּחַ.  טז וְהֵסִיר אֶת-מֻרְאָתוֹ בְּנֹצָתָהּ וְהִשְׁלִיךְ אֹתָהּ אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ קֵדְמָה אֶל-מְקוֹם הַדָּשֶׁן.  יז וְשִׁסַּע אֹתוֹ בִכְנָפָיו לֹא יַבְדִּיל וְהִקְטִיר אֹתוֹ הַכֹּהֵן הַמִּזְבֵּחָה עַל-הָעֵצִים אֲשֶׁר עַל-הָאֵשׁ,  עֹלָה הוּא אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַה'.

סיכום ההבדלים בין חטאת העוף (סד:) לעולת העוף (סה.).

ב. תיאור הקרבת עולת העוף, בשילוב הגמרא

A. המליקה– על הסובב + מבדיל – ""ומלק – והקטיר" (ההקטרה למעלה, וגוף וראש בנפרד). לפי המשנה ההבדלה מעכבת.

B. המיצוי – ממצה מהגוף, ואח"כ מהראש.

C. ההקטרה – קודם ראש (וממצה לפני כן ושם במלח), ואח"כ הגוף (ומסיר המוראה ונוצה, ומשסע, ושם במלח).

כאן לא מעכב (עצם ההקטרה לא מעכבת, וגם לא המליחה והסרת המוראה וכו').

גמרא – חלק א – דינים ומקורות בעולת העוף

א. ברייתא – דרשות על פרשיית עולת העוף – עד הקטרת הראש

(יש דינים מיוחדים לעולת העוף ויש שנכונים גם לחטאת העוף).

1. והקריבו – גם אחד ולא שניים.

2. הכהן… ומלק –

ת"ק – שדווקא כהן מולק (ולא עושים קל וחומר מקרבן בהמה שלא צריך כהן מזה שלא צריך צפון).

ר"ע – הכהן מולק בגופו (ולא עושים קל וחומר מקרבן בהמה שצריך כלי, שגם כאן נצריך כלי כי צריך כהן). (ר"ע – הכהן מיותר, שהרי ברור שזה רק כהן, לכן בא ללמד כנ"ל, וצריך עיון מהשורה הקודמת).

3. ומלק – ממול ערפו (נלמד ממליקת חטאת העוף, שם מפורש "ממול ערפו ולא יבדיל". ואולי גם לא יבדיל? ראה שורה בהאה.

4. ומלק… והקטיר – שימלוק כמו שמקטיר: 1. מליקה בראש המזבח (בעולת העוף). 2. שמבדיל.
(ומניין שמקטיר ראש וגוף בנפרד – פשט – והקטיר "המזבחה… והקטיר אותו הכהן המזבחה"). בסוף השיעור נראה שר"א בר"ש לומד שמבדיל מ"והקריבו".

5. ונמצה דמו על קיר המזבח – כולו, ולא כבש/היכל. ומניין שעל חצי עליון? היקש מיצוי להקטרה ומלק והקטיר ונמצה דמו (מכתיבת המיצוי אחרי ההקטרה).
(ההו"א – לכאורה קל וחומר מבהמה, שם החטאת למעלה והעולה למטה, אז בעוף שהחטאת למטה, אולי גם העולה)
האם יכול להתכופף ולעשות מתחת לחוט? (כשעומד על הסובב):
ת"ק – כן (אם עושה מערכה על הסובב עצמו), ר' נחמיה  ור"א ב"י – לא (לא יכול לעשות על הסובב).

ב. לגבי מיצוי הדם – ברייתא (סו. בסוף)  – "עולה הוא" – עולה גם בלי מיצוי (הראש), "הוא" – המיצוי מעכב (בגוף, שם רוב הדמים).

ג. הכנת גוף העוף

A. הסרת המוראה והנוצה
מוראה=זפק (שק עיכול).
נוצה – אבא יוסי בן חנין – קורקבן.
ת"ק ותנא דבי רי"ש – נוצה ממש שמעל הזפק (לת"ק – לא מקדיר, לרי"ש – מקדיר – ולוקח במדויק רק מה שמול הזפק).

B. שיסוע – ביד (כמו בשמשון).

חלק ב – האם אי ההבדלה בחטאת העוף מעכבת?

בעולת העוף – חייב להבדיל, ומעכב לפי כולם.

בחטאת העוף – לא מבדיל. ואם הבדיל?

משנתנו – פסולה.  ר"א בר"ש – "שמעתי שמבדילים".

ביאור המחלוקת:

(לפי ה-3 הראשונות אין בעיה בעצם ההבדלה, אלא הבעיה היא בעשיית "מעשה עולה" בקרבן חטאת, והמחלוקת היא האם מה שעשה דומה למעשה הכשר בעולת העוף):

1. רב חסדא – מדובר שהבדיל ועוד לא מיצה, והמחלוקת אם חייב למצות,

ת"ק – חייב למצות, ויוצא שמבדיל + מיצה,  שזה כמו מעשה העולה ופסול.
ר"א בר"ש – יכול לא למצות, וכך זה לא מעשה עולה וכשר.

(שני ההסברים הבאים – כדי להכשיר צריך לומר: 1. בעולה אסור לשהות. 2. מדובר שבחטאת שהה. המחלוקת היא, רבא: 1. האם אכן בעולה אסור לשהות. 2. אביי – האם שהה בעולה).

2. רבא – מדובר שבחטאת העוף הבדיל ושהה בין סימן לסימן (רש"י – אין אפשרות בלי לשהות), ואז מיצה, ומחלוקת אם מעכב בעולת העוף:
ת"'ק – בעולה השהייה לא מעכבת, ולכן דומה לעולה ופסול.
ר"א בר"ש – השהייה מעכבת (בעולה), ולכן לא דומה לעולה וכשר.

3. אביי – (שהייה בעולה מעכבת) והמחלוקת אם חייב לשהות בחטאת (אם חייב לחתוך רוב בשר – חייב לשהות) – וממילא – האם שהה?
ת"ק – לא חייב לשהות, ולא שהה, ופסול.
ר"א בר"ש – חייב לשהות, ושהה, ולא פסול כי בחטאת שהייה פוסלת.

בניגוד ל-3 ההסברים, להסבר הבא המחלוקת האם יש בעיה בעצם השהייה:

4. ר' ירמיה – האם אכן יש איסור הבדלה? (מה פירוש "ולא יבדיל"?)
ת"ק – אסור להבדיל.
ר"א בר"ש – לא צריך להבדיל, אך יכול.