{enclose zevahim_90.mp3}
(פט: 9 שורות מלמטה – m: במשנה)
א. אימורי קדשים קלים (קק"ל) שיצאו לפני זריקה
לאחר זריקה – קדשי קדשים,
לפני זריקה – מצב ביניים – אין מעילה אך (רבינא-) יש פסול יוצא.
נסיונות לתלות במקורות שונים:
A. מקור ממשנתנו: משנתנו – מעשר>עופות – שיש בו דם ואימורים שהם ק"ק. והרי גם לעוף יש דם? אלא שבא ללמד שהאימורים כמו הדם (והדם – מדובר לפני זריקה, ונפסל ביוצא).
B. ניסיון סיוע מאמוראים:
בשר קק"ל שיצא – אחרי זריקה – מותר, לפני זריקה – רי"ח – כשר (סופו לצאת), ר"ל – פסול (עוד לא הותר).
הראיה – מכך שנחלקו על הבשר, משמע שבאימורים לפי כולם פסול.
דחייה – ייתכן שגם באימורים רי"ח מכשיר, אך נחלקו בבשר לחדש שאפילו בבשר ר"ל פוסל.
C. לימא כתנאי:
משנה (מעילה ו,ב) – אימורי קק"ל שיצאו לפני הזריקה – ר"א – אין מעילה, פיגול, נותר וטמא. ר"ע – יש מעילה.
יש שתי אפשרויות במה נחלקו:
1. כשהאימורים כבר חזרו פנימה, והמחלוקת אם נפסלו ביוצא – ר"א – נפסלו, ר"ע – לא נפסלו.
2. (רב פפא) כשהאימורים עדיין בחוץ ואז נזרק הדם, האם ניתן לזרוק כשהם בחוץ. אך אם חזרו ונזרק – לפי כולם לא נפסלו.
(ואמנם רב פפא עצמו במנחות אמר כאפשרות הראשונ לגבי 2 הלחם שיצאו לפני זריקת הדם, אך שם מקל כי שתי הלחם והדם הם נפרדים).
חזרה לדיני הקדימות
ב. A. קושיות על הסברות במשנה – ראינו אתמול.
B. שאלות על מצבים נוספים –
ראינו שמנחת חוטא > מנחת נדבה, כי היא מכפרת, אפילו שבמנחת נדבה יש שמן ולבונה.
אך האם מנחת סוטה > מנחת נדבה? (היא לא מכפרת, אך כן קשורה לחטא – באה לברר עוון).
ראיות:
1. ת"ש ממשנתנו – מנחת סוטה לא קודמת: מכך שהמשנה דיברה על מנחת חוטא, ולא חידשה גם למנחת סוטה.
דחייה – אולי המשנה התכוונה גם למנחת סוטה (מפני שבאה על חטא – לברר חטא).
2. ת"ש מברייתא – "זו (מנחת חיטין) קודמת לזו (מנחת שעורין)". לכאורה הכוונה מנחת נדבה>מנחת סוטה.
דחייה – הכוונה מנחת חוטא>מנחת סוטה.
[קושיא על הדחייה – הרי ממילא מנחת חוטא קודמת כי מכפרת, למה צריך את סיבת החיטין-שעורין? תשובה – גם לאפשרות הראשונה (נדבה>סוטה יש סיבה נוספת שבנדבה יש שמן ולבונה, אלא הברייתא הזכירה סיבה אחת משתיים).
ג. חטאת העוף>עולת העוף
A. מנא הני מילי?
(תורת שלמה – מניין שאפילו כשבאים יחד בקרבן עולה ויוד החטאת קודמת)
ת"ר – (נראה מה המקור, ונלמד דין נוסף שבו נתמקד)
כתוב בקרבן עולה ויורד (ויקרא ה) –
"ח וְהֵבִיא אֹתָם (-שתי העופות) אֶל-הַכֹּהֵן וְהִקְרִיב אֶת-אֲשֶׁר לַחַטָּאת רִאשׁוֹנָה וּמָלַק אֶת-רֹאשׁוֹ מִמּוּל עָרְפּוֹ וְלֹא יַבְדִּיל. י וְאֶת-הַשֵּׁנִי יַעֲשֶׂה עֹלָה כַּמִּשְׁפָּט וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן מֵחַטָּאתוֹ אֲשֶׁר-חָטָא וְנִסְלַח לוֹ".
לימודים:
שדם חטאת > דם עולה בבהמות – ראינו אתמול.
"ואת השני יעשה עולה" – שחטאת העוף קודמת לעולת העוף.
"לחטאת ראשונה" – בניין אב לכל שאר המקרים – שאפילו חטאת העוף>עולת בהמה (למשל בקרבן יולדת עשירה).
B. ביאור החידוש – חטאת עוף > עולת בהמה
a. שואל תוס' – הרי אפילו מעשר>חטאת עוף! כש"כ שעולת בהמה>חטאת עוף.
תוס' – זאת גזה"כ.
רש"י – אין סתירה – כשבאים ביחד על אותו ארוע (לידה) – חטאת קודמת (אפילו עוף), כשבאים לחוד – זבח>עוף.
C. קושיות על החידוש:
1. ת"ש מברייתא – ר"א – ביולדת עולת העוף>חטאת העוף
(הוא משווה זאת עם עולה ויורד, שם חטאת העוף>עולת העוף, והוא מביא 3 סיבות להבדל: 1. ביולדת החטאת תחליף לבהמה, והרי בהמה>עוף. 2. ביולדת החטאת פחות רצינית – כי אין חטא. 3. ביולדת העולה יותר רצינית – בעולה ויורד גם העולה היא במקום חטאת, וביולדת העולה עולה).
תשובת רבא (תוס') – הכוונה רק שמקדישים את העולה קודם, אך החטאת קודמת גם ביולדת.
2. ת"ש מברייתא – הברייתא המייחסת חשיבות למין הקרבן – פרים>אילים>כבשים>שיעירם.
מן הסתם הכוונה לחגים, ויוצא שפר עולה>שעיר חטאת (המין>סוג הקרבן).
דחייה – 1. מדובר שכולם עולות. 2. (ע"פ המשך הגמרא) גזה"כ מ"כמשפטם" שצריך בסדר שבו זה כתוב (במדבר כט,לג לגבי סוכות – וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּהֶם לַפָּרִים לָאֵילִם וְלַכְּבָשִׂים בְּמִסְפָּרָם כְּמִשְׁפָּטָם").
3. ת"ש מברייתא – פר כן משיח>פר העלם דבר>פר ע"ז (עולה)>שעיר ע"ז (חטאת).
(ואמנם ברישא החטאת קודמת, אך שם זה באותו מין אז זה ברור).
תשובה – בפר ושעיר של ע"ש יש לימוד שיהיה לפי הסדר שכתוב – (במדבר טו,כד) "וְהָיָה, אִם מֵעֵינֵי הָעֵדָה נֶעֶשְׂתָה לִשְׁגָגָה, וְעָשׂוּ כָל-הָעֵדָה פַּר בֶּן-בָּקָר אֶחָד לְעֹלָה לְרֵיחַ נִיחֹחַ לַיהוָה, וּמִנְחָתוֹ וְנִסְכּוֹ כַּמִּשְׁפָּט; וּשְׂעִיר-עִזִּים אֶחָד, לְחַטָּת". 1. במערבא – "ושעיר עיזים אחד לחטת". 2. רבינא – "כמשפט".
D. סתירה בין כללים – מה יקרה מעשר>חטאת עוף>עולת בהמה>מעשר…?
הרי יש פה מעגל בלתי אפשרי…
בבבל – מעשר>חטאת העוף>עולת בהמה (כי העולה לא יכולה להתחיל מגזה"כ).
בישראל – חטאת העוף>עולת בהמה>מעשר (כביכול קדושת העולה נכנסה לחטאת העוף והפכה אותו ל"זבח", וממילא חטאת >עשר).
