{enclose zevahim_107.mp3}
סיכום הדף היומי, זבחים קז
(זבחים קז. שורה 3 – קז: שליש תחתון)
המשך מקור לאיסורי עבודת הקרבנות בחוץ
א. העלאה במוקטרי חוץ (=שחוטי חוץ)
רב כהנא – ועליהם תאמר, תנא דבי רי"ש– ואליהם תאמר,
רי"ח – גזירה שווה "הבאה" – משחיטה להקטרה.
קושית רב ביבי – למה לא מוגדר ככרת נפרד (=37 כריתות). קשיא. להסביר
(א שליש)
ב. זריקה ושחיטת עוף
סדר הסוגיא
המחלוקת הבסיסית,
A. מה רי"ש יעשה עם הלימוד של ר"ע, ומאיפה ר"ע ילמד אותם דינים.
B. מה ר"ע יעשה עם הלימוד של רי"ש, ומאיפה ר"Hש ילמד את אותם דינים.
טבלת הדינים
| זריקה | לחלק | שאינו חייב על החסר | שחיטת עוף | שחיטה ולא מליקה | גזירה שווה לנדרים |
רי"ש | דם יחשב… דם שפך. | או זבח | לא יביאנו + לעשות אותו (מוקטרי פנים וחוץ) | "או אשר ישחט". | זה הדבר |
|
ר"ע | "או זבח" (בהעלאה). | לא יביאנו. | לעשות אותו – פטור במוקטרי חוץ. | דם יחשב | "או אשר ישחט". | זה הדבר |
טבלת הלימודים
| דם יחשב | או זבח | לא יביאנו | לעשות אותו | או אשר ישחט | זה הדבר |
רי"ש | זריקה | לחלק | שלא חייב על חסר – במוקטרי חוץ | שלא חייב על חסר – במוקטרי פנים | שחיטת עוף | שחיטה ולא מליקה |
ר"ע | שחיטת עוף | זריקה | לחלק | שלא חייב על חסר – במוקטרי חוץ. | שחיטה ולא מליקה |
|
(א 3-)
ג. (משנה קיב) קמיצה וקבלת הדם – פטור.
A. מנלן? פשוט אין סיבה לחייב.
B. לכאורה יש סיבה לחייב
בניין אב משותף משחיטה (חמורה שנפסלת שלא לאוכלין בפסח) + זריקה (חמורה – שזר חייב מיתה, משא"כ קמיצה וקבלה).
דחייה – לא ניתן לעשות בניין אב
כי אם כן ניתן ללמוד גם זריקה – משחיטה (חומרא בפסח) + הקטרה (יש במנחה).
אלא שנכתב בזריקה, ללמד שלא עושים בניין אב.
(ב 6+)
ד. כמה פעולות בהעלם אחד
a. שחט וזרק
לרי"ש – חייב 1 – כי נלמד מאותה פרשייה (דם שפך – בשחיטה)
לר"ע – ר' אבהו – 2 (נלמד מפרשיית העלאה) , אביי – 1 (שם תעשה – כל שאר העשיות יחד (שחיטה וזריקה).
b. זרק והעלה
לרי"ש – 2 (נלמד מפרשיית השחיטה)
ר"ע – ר' אבהו – 1 (אותה פרשייה), אביי – 2 (התורה חילקה – שם תעלה שם תעשה).
c. שחט + זרק +העלה – חייב 2 לפי כולם
לרי"ש – שחיטה וזריקה – 1, העלאה 1.
לר"ע – שחיטה – 1, זריקה והעלאה 1.
ולא אומרים שיש לחלק בין זריקה להעלאה בגל ה"שם שם", כי אז נחבר את הזריקה לשחיטה).
ה. מה נחשב "חוץ"?
A. בפסוקים (ויקרא יז)– "ג אִישׁ אִישׁ מִבֵּית יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יִשְׁחַט שׁוֹר אוֹ-כֶשֶׂב אוֹ-עֵז בַּמַּחֲנֶה אוֹ אֲשֶׁר יִשְׁחַט מִחוּץ לַמַּחֲנֶה. ד וְאֶל-פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא הֱבִיאוֹ…".
B. אם היה רק "חוץ למחנה" – חוץ לג' מחנות, לכן כתוב במחנה.
אם היה רק "במחנה" – אפילו בעזרה בדרום/צפון, לכן כתוב חוץ למחנה – דווקא מקום שלא ניתן להקריב שם א"פ.
C. שוחט על גג ההיכל
עולא – חייב (אפילו שזה בעזרה) – כיוון שלא ניתן להקריב שם. חוץ = מקום בו לא ניתן להקריב. כמו הברייתא.
רבא – פטור ("ואל פתח אוהל מועד לא הביאו" – שהרי הביאו לפתח (הביאו לעזרה) – חוץ = חוץ לחלל העזרה.
[וקשה – למה צריך "במחנה" ו"חוץ למחנה", אפשר ללמוד הכל מ"פתח אוהל מועד".
תשובה: לחייב גם כשחלק מהבהמה בפנים (גופה בפנים וצווארה בחוץ. פשיטא. צווארה בפנים וגופה בחוץ). וכיוון שכבר כתוב, צריך גם "מחוץ למחנה", שלא נחייב דרום/צפון].
