{enclose zevahim_115.mp3}
(קיד: רבע תחתון בנקודותיים – קטו: רבע עליון בנקודותיים)
המשך ביאור המשנה – שאם אינו כשר בפנים, אינו חייב בחוץ.
חלק א – קרבנות מחוסרי זמן
א. המחלוקת באשם מחוסר זמן שלא לשמה
במשנה – מחוסר זמן (לשמה)
עולה ושלמים – כשר בפנים (כנדר) וחייב בחוץ.
חטאת ואשם – פסול בפנים, ופטור בחוץ.
רב חלקיה מחדש – לגבי אשם – אם מחס"ז + שלא לשמה – כשר בפנים, וחייב בחוץ (בהנחה שסוברים כרבנן שאשם שלא לשמה כשר (כמו בעולה ושלמים), ולכן אמנם לא הגיע זמנו – אך זה רק בעיה אם זה אשם, ך אם משנה לעולה או שלמים – אז כשר בפנים (וחייב בחוץ). אם נסבור כר"א שאשם שלא לשמה פסול, אז ודאי שגם לפני זמנה פסול בפנים ופטור בחוץ (כחטאת).
אך רב הונא חולק.
שוב:
רב חלקיה – כשר (כמו אשם בזמנו שלא לשמה, ובחוץ – חייב), רב הונא – פסול (כי זה מחס"ז, ובחוץ פטור).
ב. ראיות לרב חלקיה (ודחייתן)
A. ראיה לאפשרות שלשמה פסול ושלא לשמה כשר – פסח שלא בזמנו (לשמה – פסול, שלא לשמה – כשר).
דחיית הראיה – פסח שלא בזמנו הוא באמת שלמים.
B. ראיות ישירות לאשם מחס"ז שלא לשמה שכשר, משתי ברייתות בת"כ:
(הגמרא מביאה 2 ברייתות צמודות בת"כ. הדיון על הברייתא הראשונה מפוצל – בתחילת העמוד ובסופו, כאן נחבר את שני הדיונים).
שתי הברייתות עוסקות במה כלול ומה לא כלול בלאו של עבודה בחוץ:
a. ראיה ראשונה – כלולים בלאו בחוץ – עולה מחס"ז בבעלים (כמשנתנו), אשם נזיר ומצורע (ולומדים מ"שור או כשב או עז").
נדייק – אשם כלול, חטאת לא.
ממילא חייבים לומר שמדובר במחס"ז שלא לשמה וכרב חלקיה.
(כי אם זה מחס"ז לשמה, אז גם אשם לא כלול (כי בפנים פסול), ואם זה בזמנו שלא לשמה – למה צריך פסוק מיוחד לחדש שהוא כלול בלאו).
דחיות:
1. מדובר בזמנו שלא לשמה (וממילא אין ראיה לנושא של מחס"ז).
[הבהרות: 1. לגבי השאלה – אז מה החידוש? מדובר לפי ר"א שפוסל אשם שלא לשמה בפנים, ואפילו שפסול בפנים – חייב בחוץ! (כיוון שיכל לשחוט בפנים בסתם – והיה כשר, נחשב ראוי לבפנים, ולכן חייב בחוץ). 2. אז למה רק באשם חייב ולא בחטאת? תשובה – אכן חייב בשניהם, וכתבו רק אחד מהם (הטפל).
[קושיא על הדחייה (ע"א, שליש תחתון)
(נחזור על העמדת הברייתא – בראיה – מחס"ז שלא לשמה, בדחייה – בזמנו שלא לשמה).
הרי מזה שרב דימי הקשה על הברייתא ה-1 מברייתא של לוי (ורב אשי ממשנתנו) – שאשם מחס"ז – פסול (וענה ששם מדובר בלשמה), מובן שהם הבינו שהברייתא ה-1 במחס"ז!
2. תשובת רב הונא – אכן מדובר במחס"ז.
ובדרך כלל – מחס"ז פסול בפנים גם בשלא לשמה, אלא שכאן מדובר במקרה מיוחד שבגללו כשר בפנים (וחייב בחוץ) – שהקדיש שני אשמות, כך שאחת ממילא תהיה עולה, אז כל אחד נחשב ראוי לעולה קודם זמנו, ואז שחטה לשם עולה קודם זמנה – כשירה גם לפי רב הונא.
b. ראיה שנייה – לא כלולים בלאו (כי פסולים בפנים) – עולה מחס"ז בגופה, חטאת.
נדייק – אשם כלול בלאו.
ממילא חייבים לומר שמדובר קודם זמנו בשלא לשמה – ואשם כשר בפנים וחייב בחוץ.
(כי אם מדובר בזמנו לשמה – שניהם כשירם בפנים וחייבים בחוץ. ואם מדובר במחס"ז לשמה – שניהם פסולים בפנים ופטורים בחוץ).
דחייה – הברייתא התכוונה גם לאשם וגם לחטאת (מחס"ז לשמה), וכתבה את העיקר וכלל האת הטפל.
(הגמרא מוסיפה שזה כר"א שבאשם שלא לשמה פסול. זה לא מוכרח בשביל התירוץ (שהרי העמדנו ב"לשמה"), והעמידו כר"א כי: 1. את הברייתא הקודמת העמדנו כבר כר"א. 2. רק לר"א אפשר להגדיר את האשם כטפל לחטאת).
(ע"ב 3+)
חלק ב – אוכל בשר שלא קרב על המזבח
1. מקריב בחוץ בשר שלא קרב בפנים (אלא נאכל לישראל/כהנים) – פטור, מקור – "אשר יעלה עולה או זבח".
2. מעשים שונים במקדש (יוצק, בולל, מקבל וכו') – פטור בחוץ – "אשר יעלה" – דווקא פעולה סופית כמו העלאה.
(וקצת צ"ע – בדף קז. אמרנו לגבי קבלת הדם וקמיצה שאינם כלולים בלאו מעצם זה שאין מקור שהם כן כלולים. אז למה צריך מקור לכל שאר הפעולות שאינן כלולים?).
2 Responses
סוגיות מהדף היומי זבחים קט"ו
"וידום אהרון"
אחת המצוות הקשות ביותר בתור היא צידוק הדין – לומר 'ברוך דיין אמת' כשאדם נפטר. בסוגיה שלנו אנו לומדים כיצד לקבל את דבר ה' באהבה מאהרן הכהן- הרב יעקב רט בתכנית 'סוגיות מהדף היומי' מסכת זבחים דף קט"ו בערוץ אורות
RE: סוגיות מהדף היומי זבחים קט"ו
http://www.orot.tv/Article.aspx?Id=296