לעילוי נשמת חנה בת ברוך ז"ל,
ולעילוי נשמת הומא בת אליצפן ע"ה,
נלב"ע בליל שבת קודש פרשת וירא י"ח מרחשון התשע"ט
והסרטון המשולב
(הדף יומי בתרשים + קריאה בגמרא עצמה)
להורדת חוברת סיכומי הדף היומי על מסכת כתובות לחץ כאן
לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב
סיכום הדף היומי נדרים דף יג
(יג. שליש עד יג: סוף פרק כל כינויי)
המשך הסוגייה בדף יא (כדאי ללמוד קודם שם)).
א. האם צריך כ?
המחלוקת:
במשנה הקודמת – ר"י – צריך כ – כאימרא, כדירים, כמזבח, כהיכל, כירושלים וכו'.
תנא – ר"מ – לא צריך כ – אימרא, לאימרא, כאימרא, דירים, לדירים, כדירים וכו'.
ובמשנה הבאה (יג.) – שוב מובאת המחלוקת ברישא:
ר"מ – קרבן, עולה, מנחה, וכו' שאני אוכל לך – הנדר חל.
ר"י – לא חל (כי לא אמר כ).
(נחזור לאמצע יג. (מאן שמעינן))
ב. "לאימרא/לקרבן לא אוכל לך" לר"מ –
בברייתא הנ"ל – הנדר לא חל,
תשובה – כי אמר לַאימרא (לא אימרא)
במשנה הבאה – הנדר חל – ור' אבא מסביר כי נחשב שאמר "זה יהיה קרבן, ולפיכך לא אוכל".
(ההסבר של ר' אבא מובא (שוב) לפני המשנה בעמוד ב).
תשובה – כי אמר לְקרבן
(נחזור לדיון שאחרי המשנה)
ג. "הקרבן שאוכל לך" לר"מ –
במשנה – אוסר (הנדר חל)
תשובה – הקרבן – יהיה כקרבן
והתניא – "הא קרבן" – מותר (לא חל)
תשובה – מתפרש כאילו נשבע בחיי הקרבן, ולא חל.
(המשנה יג:)
ד. קונם פי מדבר עמך – הנדר חל ואסור
ורמינהו –
שבועה (בגברא) – לא חלה על מצווה, כן חלה על דבר שאין בו ממש (שינה, דיבור)
נדר (בחפצא) – חל על מצווה, לא חל על דבר שאין בו ממש!
תשובה – במשנה מדובר שאסר את פיו (לעניין דיבור), וזה נחשב שיש בו ממש.
הדרן עלך כל כינויי