לעילוי נשמת פרטונה בת ז'אן פרטוש-ברנס ז"ל
ולהבדיל, השיעור בחסות קרתא – יזמית נדלן והתחדשות עירונית, שמציעה למשקיעים קטנים ובינוינים השקעות בפרויקטים אותה היא יוזמת, עם בטוחות טובות.
והסרטון המשולב
(הדף יומי בתרשים + קריאה בגמרא עצמה)
להורדת חוברת סיכומי הדף היומי על מסכת כתובות לחץ כאן
לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב
סיכום הדף היומי נזיר דף יט
(יט. 4+ עד יט: במשנה)
חלק א – נזרה, נטמאה, הפרישה קרבנותיה, ואז הפר לה בעלה, מביאה רק את חטאת העוף
(מובא בדרך אגב, כי מתקשר לרבנן ורי"ש ברי"ח ב"ב האם העולה דורון או כפרה)
שני שלבים בהסבר:
- למה, הרי ממה נפשך –
אם הבעל עוקר למפרע – שלא תביא כלום (כי בעצם לא היתה נזירה)
ואם מיגז גייז מכאן ולהבא – שתביא הכל (כי אכן היתה נזירה ושנטמאה)
תשובה – אכן עוקר למפרע, ובעצם לא היתה נזירה,
אך בכ"ז מביאה את החטאת – כי בכ"ז חטאה בכך שהתנזרה מהיין[1]
[וזה כר' אלעזר הקפר, שמבאר את הפסוק לגבי נזיר שנטמא "וכיפר עליו מאשר חטא על הנפש" – שהכוונה שציער עצמו,
ואמנם גם נזיר שלא נטמא חטא (ומביא כבשה לחטאת)
אבל נזיר שנטמא שנה בחטא, לכן הפסוק כתוב אצלו.
- הברייתא גם כרי"ש ברי"ח ב"ב מאתמול, שהעולה אינה דורון,
כי אם היתה דורון – היה צריך להביא אותה אפילו אם הבעל עקר למפרע.
(יט. שליש תחתון בנקודותיים)
חלק ב – חזרה למשנה לגבי טמא שנזר
א. ביאור המשנה (כבר הסברנו כך, אבל כעת הגמרא מבארת את זה בעצמה)
טמא שנזר – הימים לא עולין לו מן המניין,
"יצא ונכנס – עולים לו" –
"יצא" – הכוונה שיצא ונטהר.
"ונכנס" – גם ללא שנכנס עולים לו, אלא הכוונה שאפילו נכנס באותו יום – היום הזה נחשב לו לנזירות וכך נחשב כנזיר שסטר שצריך לגלח ולהקריב.
(יט. 4-)
ב. דעת ר"א – אם נכנס חזרה באותו יום, לא נחשב נזיר שסתר
("והימים הראשונים יפלו" – מכלל דאיכא ראשונים).
דיונים על זה:
- עולא מחמיר – ר"א אמר את זה דווקא בטמא שנזר וחזר,
(כי דורש את הפסוק על זה – "והימים הראשונים יפלו כי טמא נזרו" – כשנזר בטומאה).
אבל נזיר שנטמא ביום הראשון – כן סותר.
איתיביה אביי – ברייתא מפורשת שר"א אמר את זה גם בנזיר שנטמא:
הריני נזיר מאה יום ונטמא ביום הראשון לא סותר לר"א!
תיובתא.
(יט: 2+, בברייתא של אביי)
- עוד קולא של ר"א
גם אם נטמא ביום האחרון (בברייתא – יום מאה) – לא סותר (אלא סותר 30 (משנה טז.)
אותו מקור – "והימים הראשונים יפלו" – מכלל דאיכא אחרונים.
- שואל רב פפא לגבי הימים הראשונים –
האם מספיק להיכנס ליום השני (כך שסותר שני חצאי ימים),
או שצריך להיכנס ליום השלישי (כך שסותר חצי + שלם + חצי)?
תשובה –
ימים מרבה שלא ביום הראשון,
יפלו מצמם שלא צריך ביום השלישי אלא מספיק בשני.
[1] וזה דווקא בצירוף עוד שתי סיבות (תוס'): 1. כבר הפרישה את החטאת. 2. מדובר בחטאת העוף שמקלים בה (למשל שמביאים אותה גם על ספק), אבל אם לא נטמאה והפר לה לפני שהקריבה את החטאת של סיום הנזירות – את זה לא תביא, כי שם זה לא חטאת העוף אלא כבשה לחטאת.
