הדף היומי – נזיר דף מ

לעילוי נשמת אברהם יששכר בו משה הכהן ז"ל שבשבת י״א אדר חל יום פטירתו.
לעילוי נשמת הגאון החסיד הרב חיים שמעון גד בן הרב יוסף רחמים ע"ה (נלב"ע ג' שבט תשפ"ג)

להקדשת שיעור (וממש בזכותכם עוד שיעור יעלה לאוויר), ליחצו כאן

Download

והסרטון המשולב

(הדף יומי בתרשים + קריאה בגמרא עצמה)

להורדת חוברת סיכומי הדף היומי על מסכת כתובות לחץ כאן

לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב

סיכום הדף היומי נזיר דף מ

(מ. באמצע – מא. 5+)

תזכורת מאתמול

נזיר מגלח בסוף דווקא בתער,
לגבי איסור הגילוח באמצע –

המשנה, ר' יאשיה (א) ות"ק (ב) – חייב גם על זוג וספסוף
ר' יונתן (א) ורבי (ב) – פטור.

היום נדון שני תחומים נוספים האם הם דווקא בתער:

1. מצוות גילוח של מצורע,
2. ותוך כדי גם איסור גילוח הפאות.

הפסוקים

נזיר (ראינו כאמור אתמול) – כׇּל־יְמֵי נֶדֶר נִזְרוֹ תַּעַר לֹא־יַעֲבֹר עַל־רֹאשׁוֹ עַד־מְלֹאת הַיָּמִם  אֲשֶׁר־יַזִּיר לַה', קָדֹשׁ יִהְיֶה גַּדֵּל פֶּרַע שְׂעַר רֹאשׁוֹ׃ (במדבר ו, ה)

לויים – וְהֶעֱבִירוּ תַעַר עַל־כׇּל־בְּשָׂרָם (במדבר ח,ז)

מצורע – וְהָיָה בַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יְגַלַּח אֶת־כׇּל־שְׂעָרוֹ אֶת־רֹאשׁוֹ וְאֶת־זְקָנוֹ וְאֵת גַּבֹּת עֵינָיו וְאֶת־כׇּל־שְׂעָרוֹ יְגַלֵּחַ (ויקרא יד, ט)

איסור השחתת פאות זקן –

כל אדם – לֹא תַקִּפוּ פְּאַת רֹאשְׁכֶם, וְלֹא תַשְׁחִית אֵת פְּאַת זְקָנֶךָ (ויקרא יט, כז).
כהנים – לֹא־יִקְרְחוּ קׇרְחָה בְּרֹאשָׁם וּפְאַת זְקָנָם לֹא יְגַלֵּחוּ (ויקרא כא, ה).

(מ: 7+)

חלק א – הקדמה – האם יש איסור בפאת הזקן במלקט ורהיטני?

דתנן (משנה במכות) –

ר"א – גם במלקט ורהיטני (רש"י – סוגי סכינים, רמב"ם – צבת).

רבנן – דווקא תער

(נדלג 5 שורות) –

ומנלן דבתער –

בכהנים – לֹא־יִקְרְחוּ קׇרְחָה בְּרֹאשָׁם וּפְאַת זְקָנָם לֹא יְגַלֵּחוּ (ויקרא כא)
ובכל אדם – כל אדם – לֹא תַקִּפוּ פְּאַת רֹאשְׁכֶם, וְלֹא תַשְׁחִית אֵת פְּאַת זְקָנֶךָ (שם יט)
נחבר את שניהם, ויוצא שאסור גילוח שיש בו השחתה – שזה דווקא תער.

(כי מספריים זה לא משחית (לא סמוך לבשר),
וללקט זה משחית אבל לא נחשב גילוח).

חלק ב – תנן התם (נגעים) – שלושה מגלחים דווקא בתער – נזיר, מצורע, לויים

מה המקור:

נזיר – ראינו אתמול בברייתא ב – כׇּל־יְמֵי נֶדֶר נִזְרוֹ תַּעַר לֹא־יַעֲבֹר עַל־רֹאשׁוֹ

לויים – וְהֶעֱבִירוּ תַעַר עַל־כׇּל־בְּשָׂרָם (במדבר ח,ז)

מצורע –

1. ללמוד מנזיר ולויים –

מלויים אי אפשר – שכן טעונים תנופה בגופם
מנזיר אי אפשר – שקרבנו טעון לחם
אלא משניהם ביחד בצד השווה.

אך דוחה רבא מברניש – מה לשניהם שאין להם קרבן מיוחד לעניים, משא"כ מצורע.

(וכאן תמהה רבא בר משרשיא:
אתמול בברייתא ב היה ברור לנו שלמצורע יש מקור, וחשבנו ללמוד נזיר ממצורע!
ועונה רבא – ברייתא ב היא רבנן, שלהם אכן יש מקור למצורע,
אבל לשיטת ר"א עדיין אין לנו מקור).

(מ: 7+)

1. המקור לפי רבנן (שחולקים על ר"א) –

כתוב במצורע – וְהָיָה בַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יְגַלַּח אֶת־כׇּל־שְׂעָרוֹ אֶת־רֹאשׁוֹ וְאֶת־זְקָנוֹ"
למה כתוב זקנו? כי כיוון שכתוב "וּפְאַת זְקָנָם לֹא יְגַלֵּחוּ" – זה בא ללמד שמצורע בכ"ז מגלח זקנו.

ומכאן ניתן גם להוכיח שמצורע זה דווקא בתער – שהפסוק אומר שמה שאסור לעשות – זה מה שמצורע צריך לעשות.

(דילוג על דתניא)

דחייה – ממאי –
אולי הפסוק לא אומר שצריך דווקא תער, אלא שאפשר גם בתער (וגם במלקט ורהיטני).

דחיית הדחייה:

1. לזה לא צריך פסוק, כי אפשר ללמוד מנזיר שהמצווה דוחה את האיסור, אז קל וחומר במצורע (שבניגוד לנזיר לא עשה עבירה כדי להגיע למצבו).
   אלא מסתבר שהפסוק בא לומר שדווקא בתער.
2. קצת הפוך – לא ייתכן שאפשר גם וגם,
   כי יש עיקרון של ר"ל – שהתורה לא תתיר איסור אם ניתן לעשות את המצווה ללא האיסור, אלא כנראה שאפשר דווקא בתער, ולכן התורה התירה אותו.

[כל זה לרבנן.
אבל לפי ר"א שהשחתת הפאות זה גם במלקט ורהיטני, ייתכן שהפסוק במצורע בא להתיר גם אותם, ואין מקור שצריך דווקא תער, ולכן מחר נראה מקור לר"א שזה דווקא תער].