למחצית השקל לאתר סיני ליחצו כאן, תודה מראש!
להקדשת שיעור (וממש בזכותכם עוד שיעור יעלה לאוויר), ליחצו כאן
והסרטון המשולב
(הדף יומי בתרשים + קריאה בגמרא עצמה)
להורדת חוברת סיכומי הדף היומי על מסכת כתובות לחץ כאן
לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב
סיכום הדף היומי נזיר דף מא
(מא. 5+ עד מב. 1+)
המשך – המקור שמצורע מגלח דווקא בתער –
א. שלוש הברייתות
נקדים – כתוב במצורע: "וְהָיָה בַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יְגַלַּח אֶת־כׇּל־שְׂעָרוֹ אֶת־רֹאשׁוֹ וְאֶת־זְקָנוֹ" (ויקרא יד)
ולכאורה "רֹאשׁוֹ… זְקָנוֹ" מיותר,
אלא שהם באו ללמד שהיינו חושבים שזה אסור לו, קמ"ל שמותר (עשה דוחה לא תעשה).
למה שנחשוב שאסור:
זְקָנוֹ – ברייתא א (שראינו אתמול) – "וּפְאַת זְקָנָם לֹא יְגַלֵּחוּ" (ויקרא כא, ה)
רֹאשׁוֹ –
ברייתא ב – לגבי נזיר – "תַּעַר לֹא־יַעֲבֹר עַל־רֹאשׁוֹ…" (במדבר ו, ה)
ברייתא ג – " לֹא תַקִּפוּ פְּאַת רֹאשְׁכֶם, וְלֹא תַשְׁחִית אֵת פְּאַת זְקָנֶךָ (ויקרא יט, כז).
ב. מניין שמצורע מגלח דווקא בתער?
לרבנן (שראינו אתמול) – מברייתא א (פאת זקן) – שכמו שגילוח פאת הזקן זה בתער, כך מצורע צריך לגלח בתער.
(ושאלנו – אולי רק מלמד שיכול, אבל לא שחייב?
וענינו (תשובה 2) ע"פ ריש לקיש – אם יכול במלקט ורהיטני, לא ייתכן שמותר בתער, כי עשה דוחה לא תעשה רק כשאין ברירה.
אבל לר"א זה לא טוב, כי לדעתו בפאת הזקן אסור גם שלא בתער.
לר"א – ברייתא ב (נזיר) – שכמו שנזיר לא מגלח בתער, כך מצורע דווקא מגלח בתער (בהנחה שהברייתא כר' יונתן ורבי (לט:) שאיסור נזיר דווקא בתער.
וגם כאן שואלים אולי רק בא להתיר ולא לומר שצריך דווקא תאר,
וגם כאן עונים על פי ר"ל שלא ייתכן.
(מא. מתחת לאמצע (ורבנן))
ג. מה עושים עם הלימוד של השני, ומניין שהיתר דוחה איסור? (לפי תוס') –
רבנן –
זקנו (כאמור) – ברייתא א – שמצורע מתגלח בתער,
ראשו – ברייתא ג (הקפת הראש) – שיש איסור הקפת הראש גם כשמגלח את כל הראש, (מעצם זה שצריך פסוק להתיר לנזיר, מכאן שיש איסור).
בנוסף – לומדים גם את עצם הדין שהיתר דוחה איסור (ואפשר ללמוד את זה יחד עם הלימודים האחרים, כי זה לא לימוד מייתור אלא מעצם העובדה שזה מותר).
ואומרים התוס' – לומדים את זה משני המקורות יחד,
כי אם נלמד רק מאחד, נחשוב שזה דווקא באיסור שאינו שווה בכל (זקן והקפת הראש זה רק לגברים), לכן יש שני מקורות ללמד שזה גם באיסור ששווה בכל.
(מא: 2-)
ר"א –
ראשו – ברייתא ב (נזיר) – שמצורע מגלח דווקא בתער,
זקנו – לא כתוב,
ולגבי עשה דוחה איסור –
לא יכול ללמוד מכאן (תוס') –
כי זקנו – זה לגבי איסור שאינו שווה בכל
וראשו – זה לגבי נזיר, שזה איסור קל כי אפשר להישאל עליו,
לכן צריך מקור אחר – ציצית:
דתניא – " לֹא תִלְבַּשׁ שַׁעַטְנֵז צֶמֶר וּפִשְׁתִּים יַחְדָּו. גְּדִלִים תַּעֲשֶׂה־לָּךְ עַל־אַרְבַּע כַּנְפוֹת כְּסוּתְךָ (דברים כב, יא-יב) – גדילים תעשה לכם – מהם (מצמר ופשתים), שגם אם הבגד פשתים, את התכלת עושה בצמר.