מסכת סוטה דף לב

Download

להורדת השיעור לחץ כאן

לתרשים: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב

להורדת חוברת סיכומי הדף היומי על מסכת כתובות לחץ כאן

להורדת תמלול השיעור לחץ כאן

דף לב

(תחילת פרק אלו נאמרין עד לג. 7+)

החל מדף זה ועד סוף המסכת (!) אנחנו די נפרדים מנושא הסוטה ועוברים לתחומים רבים של אמירות שונות, האם הם נאמרים בכל לשון או בלשון הקודש, ואגב זה נרחיב על תחומים אלו.

משנה –

א. מה אומרים בכל לשון ומה בלשון הקודש:

בכל לשון (לאלו המשנה לא מביאה מקור אבל הגמרא מביאה "מנלן") –

1. פרשת סוטה (האמירה של הכהן),
2. וידוי מעשרות (ביערתי הקודש מן הבית),
3. קריאת שמע,
4. תפילה,
5. ברכת המזון,
6. שבועת העדות ושבועת הפקדון

בלשון הקודש (לשניים הראשונים המשנה מביאה מקור ("כיצד") –

1. מקרא ביכורים (ארמי עובד אבי)

מקור – גזירה שווה מהברכות והקללות ("וענית ואמרת", "וְעָנוּ הַלְוִיִּם וְאָמְרוּ")

2. חליצה (מאן יבמי)

מקור –
ת"ק – גם כן גז"ש כנ"ל מהברכות והקללות ("וענתה ואמרה")
ר"י – בלי גז"ש אלא – "וענתה ואמרה ככה יעשה לאיש"

3. ברכות וקללות,
4. ברכת כהנים,
5. ברכת כהן גדול (קריאת התורה + 8 הברכות שמברך ביו"כ),
6. פרשת המלך (קריאת התורה של המלך בהקהל),
7. פרשת עגלה ערופה (ידינו לא שפכו, כפר לעמך ישראל),
8. נאום הכהן המשוח מלחמה (שמע ישראל אתם קרבים היום למלחמה על אויביכם, אל ירך לבבכם…).

חלק ב – פירוט תהליך הברכות וקללות,

המשניות הבאות מבארות את תהליך השאר: ברכת כהנים, ברכת כהן גדול ופרשת המלך
(באר שבע מבאר שהמשניות מבארות דווקא אותם, כי אין עליהם פירוט במסכתות אחרות,
והוא גם נשאר בצריך עיון למה אין במשנה מקור לשאר הדינים שנאמרים בלשון הקודש).

• ההגעה –
  עברו את הירדן ולקחו איתם משם אבנים להר גריזים ועיבל

שהיו ליד שכם (בתורה כתוב "אצל אלוני מורה" אך לומדים מאברהם שזה ליד שכם – "עד מקום שכם עד אלון מורה")

• עמידת הארון, הכהנים, לויים והשבטים –
  ששה שבטים עולים להר גריזים (ברכות) (שמעון, (לוי), יהודה, יששכר, יוסף ובנימין)
  וששה על הר עיבל (קללות) – ראובן, גד, אשר, זבולון, דן ונפתלי)
  (פירוט השבטים לפי דברים כז, במשנה כתוב שלוי היו למטה)

הארון למטה, הכהנים סביב הארן והלויים סביבם.

• הברכה והקללה –
  ואמרו ברכה קללה לסירוגין,
  בברכה פונים להר גריזים, בקללה להר עיבל, אבל בכל מקרה כל העם אומר אמן
  (בתורה כתוב רק קללות – "ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה", והמשנה אומרת שצריך להוסיף קודם ברכה הפוכה – "ברוך האיש אשר לא יעשה פסל ומסכה)
• המזבח –
  בנו מזבח מהאבנים וסדו בסיד, וכתבו עליו (יש מח' במפרשים מה כתוב – כל התורה, דברים, ברכות וקללות וכו') ב70 לשון ("באר היטב").
  משם לקחו את האבנים לגלגל, איפה שלנו (ושם היה המשכן בכניסה לארץ 14 שנה (רלב"ג)).

(לב: 1+)

חלק ג – גמרא – מקורות לדברים שנאמרים בכל לשון

א. סוטה – "ואמר הכהן לאישה" – שתבין מה אומר לה.

ת"ר – משמיעים אותה בכל לשון שהיא שומעת:

על מה היא שותה – על עסקי קינוי וסתירה
ובמה היא שותה – במקידה של חרס
על מה היא נטמאת – על עסקי שחוק וילדות
ובמה היא נטמאת – דווקא ברצון ומזיד, ולא באונס ושוגג (שלא להוציא לעז על המים).

ב. ווידוי מעשרות – לומדים מסוטה בגז"ש – "ואמר הכהן לאישה" – "ואמרת לפני ה'".

ולמה לא לומדים מהברכות והקללות שזה בלשון הקודש? (כפי שלמדנו גם לביכורים וחליצה?)

כי שם כתוב "וענו ואמרו", ואילו כאן רק אמירה.

(דילוג לב: שליש עד רבע תחתון)

ג. קריאת שמע –

           רבנן – בכל לשון – "שמע" בכל לשון שאתה שומע

ואילו רבי – שמע – להשמיע לאוזניים,

ואילו רבנן – לא צריך להשמיע.

רבי – בלשון הקודש – "והיו" – בהוויתן יהו.

ואילו רבנן – והיו – לפי הסדר ולא למפרע.

ואילו רבי – את זה לומדים מהה"א – והיו הדברים.

ואילו רבנן – לא דורשים את הה"א.

           ונסכם:

(אלי: אפשר להיעזר בתרשים של מגילה דף יז, בחלק על קריאת שמע, זה ממש דומה)

ושוב, מזוית ראייה של הלימודים

"כל לשון" בשאר התורה?
מכך שרבנן ורבי צריכים לימוד לק"ש,
מכאן שבשאר התורה (מקרא ביכורים, וידוי מעשרות, עמלק) זה להפך (רבנן – עברית, רבי – כל לשון)?

דחייה – צריך לימוד לאפוקי מהצד השני.

(לב: שליש עליון)

חלק ד – למה מקרא ביכורים בקול וווידוי מעשרות בשקט

א. וידוי מעשרות בשקט – "ואמרת" – כי שבח של עצמו אומרים בשקט,

מקרא ביכורים בקול – "וענית ואמרת" – כי גנות אומרים בקול.

והרי תפילה אומרים בשקט שלא לבייש את החוטאים,
כפי שגם א"א להבחין שזה חטאת ולא עולה, שלא לבייש!

אלא –
צער אומרים בקול, כמו "טמא טמא יקרא", כדי שירחמו ויתפללו עליו
חטאים בשקל, שלא לבייש, כמו בתפילה וכמו חטאת כנ"ל.

(לב: באמצע – גופא)

ב. והרי יש נוספים בין החטאת לעולה:

1. דמים – בחטאת למעילה ועולה למטה –

תשובה – רק הכהן רואה ואחרים לא ישימו לב.

2. מין – חטאת נקבה, עולה זכר.

תשובה – יכול להביא כבשה, שיש לה אליה שמכסה ולא יראו.

ואמנם חטאת על ע"ז מביא שעירת עיזים, אבל שם זה חטא חמור ואכן לראוי לביישו.