Download

להורדת תרשים הסוגיה לחץ כאן

סיכום הדף יומי, גמרא חולין טז

שחיטה בכלי תלוש/מחובר

(טו: במשנה –  טז: באמצע)

א. המשנה – השוחט במגל יד, בצור ובקנה – שחיטתו כשרה.

למה רק בדיעבד?
A. במגל יד – שמא ישחט בצד המשונן.
B. בצור ובקנה – מדובר במחובר.
שבזה – (א) רב כהנא: רבי – פסול, ר' חייא – מכשיר.

המקור בפסוקים
רבי – ויקח את המאכלת – תלוש.
ר' חייא (לרב) – המקור לא טוב, כי אולי אברהם דאג למאכלת משום זריזותו למצווה.

ב. מי סובר שזה בדיעבד:
a. ר' חייא – בדיעבד (="מכשיר")

[מקשים מברייתא (ב) – שמתירה לכתחילה? כמי היא?
אלא – באמת ר' חייא מכשיר לכתחילה (ורק נחלקו בדברי רב כהנא בדיעבד – להודיעך כוחו דרבי)].

b. רבי סובר בדיעבד,

[ויש לחלק – מחובר מעיקרו – פסול, תלוש שחיברו – דיעבד (משנתנו).
המקור לחלוקה – ברייתא (ג) שמחלקת בין סכין שחיברה לקרקע/מוכני – שכשירה בדיעבד, לבין עץ או אבן בולטים – שפסולה].

(ומה ר' חייא סובר במחובר מעיקרו? בתוס' – מתיר לכתחילה)

ג. תלוש ולבסוף חיברו – בתחומים נוספים ובשחיטה

רבא –

1. בע"ז – נחשב תלוש (לכן משתחווה לביתו – אסרו, למרות שמשתחווה להר – לא אסרו).
2. בזרעים – מחלוקת תנאים –
   [כדי להכשיר מאכל לקבל טומאה צריך רצון בנפילת המים – או – על האוכל, או – על דבר אחר תלוש ומשם הגיע לאוכל. אם אותו דבר תלוש ולבסוף חובר – תלוי האם נחשב כמחובר או לא.]
   אם רצה בנפילת מים על כותל שמחובר לקרקע –
   יש בזה סתירה במשנה (מכשירין ד), כששם קערה על הכותל –
   ברישא – רוצה שהמים יכנסו לקערה (להדיחה) –  מכשיר, משמע שלכותל עצמו – לא.
   בסיפא – משתמש בקערה כדי שלא יגיעו לכותל – לא מכשיר, משמע שאם רוצה לכותל – כן מכשיר.
   אלא –
   ר' אלעזר (ורבא) – זאת מחלוקת תנאים.
   רב פפא – בכותל בניין – כן, בכותל מערה – לא.
3. בשחיטה
   ת"ש – הברייתא לגבי מוכני (ג) (א,B, b, סוף טו:) –
   a. מהסיפא – אם אבן יוצאת מעצמה – שוחט.
   כרגע מבינים שזה תלוש שחיברו – וכשר.
   דחייה – זה מחובר מעיקרו (כותל מערה), כמו קנה שיוצא מהקרקע.
   b. מהאמצע – נעץ סכין בכותל ושחט – כשר.
   דחייה – שלא מבטלו בכותל (מתכוון לקחתו).
   c. מהרישא – במחובר לקרקע – כשירה.
   דחייה – אולי רק מתייחס למקרה כמו סכין שלא מבטלו.

ד. בסכין מחוברת – סכין למטה ובהמה למעלה
סתירה –
לעיל בברייתא (ב) (טו: – א,B,a) –מותר,
רב ענן-שמואל – אסור.

תשובות , הברייתא –
1. רב זביד – התכוונה רק למקרה של תלוש.
2. רב פפא – בעוף מותר בכ"מ.

ה. שחיטה במוכני (סכין על גלגל) –

קשה – מקודם (ג) – כשירה, ואילו בברייתא אחרת (ד) – פסולה.

תשובה – הפסול הוא כשאינו בא מכוח האדם (משנה לא.), ולכן:

1. אם מסתובב מכוח האדם – כשירה, מכוח המים – פסולה.
2. בשניהם מכוח המים. אלא ש: כוח ראשון (שהאדם פתח פתח) – כשירה, כוח שני – פסולה.
   (וכן מצינו ברוצח שפתח מים על חברו והטביעו – שחייב רק במים שבאו מכוח ראשון).