Download

{enclose chulin_019.mp3}

להורדת תרשים הסוגיה לחץ כאן

סיכום הדף יומי, גמרא חולין יט

(יח. במשנה השנייה – יט: במשנה)

חשוב לחלק בין שני דברים – 1. מיקום השחיטה. 2. רוב סימן והגרמה. בסוגיא עצמה הנושאים מעורבים זב"ז.

חלק א – מיקום השחיטה

(משנה, יח: 3+, יח: 11-)

נדבר על חמישה מיקומים שונים (מימין לשמאל) – עד איפה אפשר לשחוט?

חלק ב – הגרמה ורוב בשחיטה

(תחילת הסוגיא – מהמשנה עד יח: רבע תחתון, יט. שליש עליון עד יט: במשנה)

א. המשנה ודעת רב ושמואל

שחט רוב במקום (טבעת גדולה) ומיעוט שלא במקום –
ת"ק – טריפה (אין רוב) (רש"י – אין רוב כלל, ראשונים – אם יחתוך רוב ויפרוש יש רוב).
רי"ס בר"י – כשירה.

ב. מה קובע – סיום הרוב, כל הרוב, סה"כ רוב?

(יט: 12+)

ג. נספחים

A. שוחט בצירוף נקב/גוי (במקום הכשר לשחיטה) (יט: 12+)

a. שליש גוי/קוץ-שליש יהודי – כשר, כי היהודי סיים את רוב השחיטה.

b. שליש יהודי – שליש גוי/קוץ – (שליש יהודי) –
גוי – פסול, כי הגוי השלים את הרוב.
קוץ – רב יהודה פסל – כמו בגוי,
אך רי"ח ורבא הכשירו – כיוון שהחתך של הקוץ היה שם לפני השחיטה, זה לא משנה איפה החתך – עדיין נחשב שיהודי השלים.

B. שאר טבעות (תחילת הגמרא יח.)

פוסקים כרי"ס בר"י אך מגבילים: בשאר הטבעות לא (ואילו ר"נ במחוזא הקל גם בשאר).
[רש"י – אינן מקום שחיטה (="הגרמה"), ראשונים – לא תמיד מספיק רוב הטבעת אלא רוב הקנה].
מקשים – מברייתא שלרי"ס בר"י גם בשאר הטבעות, ועונים – רב ושמואל פוסקים כמותו בהגרמה ורק חלקו עליו בשאר הטבעות.
[סיפור על זה – ר' זירא עלה מבבל והקל בניגוד לרב ושמואל.
a. שאלו עליו שתי שאלות:
1. איך פסקת נגדם? תשובה – הם לא אמרו זאת אלא זה רב יוסף בשמם, והוא לא אמין. (הגיב רב יוסף: זה בשם רב יהודה שמאוד מדייק בשם בעל השמועה).
2. הרי סוף סוף כך נהגו בבבל, ויש להחמיר כמנהג המקום משם יצא? תשובות: 1. אביי – מבבל לא"י – נוהג כא"י. 2. רב אשי – כשאין דעתו לחזור נוהג כמקומו העכשווי.
b. ושאלה על המקשים עליו – הרי במחוזא (ר"נ) גם הקלו? תשובה – במקומם של רב ושמואל החמירו (נהרא נהרא ופשטיה)].