לעילוי נשמת יצחק אריה בן יוסף ז"ל
ולעילוי נשמת עמיצור בן נועה ז"ל
להקדשת שיעור (וממש בזכותכם עוד שיעור יעלה לאוויר), ליחצו כאן
הסרטון המשולב (התרשים יחד עם קריאה בגמרא עצמה)
ג
להורדת חוברת סיכומי הדף היומי על מסכת סוטה לחץ כאן
לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב
דף יומי קידושין דף ב
(ב. תחילת המסכת – ג. מתחת לאמצע)
משנה –
האישה נקנית בשלוש דרכים – כסף, שטר וביאה
וקונה את עצמה בשתי דרכים – בגט ובמיתת הבעל.
גמרא – דיוני ניסוח
א. למה כאן זה לשון "קניין" (האישה נקנית) ובפרק ב לשון "קידושין"? (האיש מקדש (מא.))?
אצלנו זה קניין כי (הסבר בכמה שלבים):
- אחת הדרכים זה כסף,
2. וכסף נלמד מגז"ש "כי יקח איש אישה" – "נתתי כסף השדה קח ממני", כלומר ש"כי יקח אישה" – זה קיחה בכסף,
3. וקיחה בכסף נקראת גם קניין (1. השדה אשר קנה אברהם. 2. שדות בכסף יקנו)
4. לכן כתוב האישה נקנית.
ושם זה קידושין כי תחילת כתוב לשון התורה, ואח"כ לשון חז"ל.
והסבר הלשון : דאסר לה על כל העולם כהקדש.
(ב: 4+)
ב. למה כתוב האישה נקנית, ולא האיש קונה?
(כמו שבפרק ב – "האיש מקדש", שזו ברירת המחדל שהמוקד הוא האיש
- כי בסיפא מדובר עליה "וקונה את עצמה", אז גם ברישא.
וא"א לכתוב בסיפא "האיש מקנה" כי כשהבעל מת הוא לא מקנה.
- כי אם היה כתוב "האיש קונה" – יכולנו לחשוב שקונה גם בעל כרחה.
(ב: שליש)
ג. למה שלוש דרכים ולא שלושה?
תוס' – שהרי סתם ככה התורה מדברת בלשון זכר (תוס').
- A. תשובה – כי דרך זה נקבה –
"וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם אֶת־הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ" (שמות יח)
והרי במשנה ובפסוק אחר זה זכר!
משנה בזבים – "בשבעה דרכים בודקים את הזב"
פסוק – "בְּדֶרֶךְ אֶחָד יֵצְאוּ אֵלֶיךָ וּבְשִׁבְעָה דְרָכִים יָנוּסוּ לְפָנֶיךָ" (דברים כח)
אז לכאורה יש סתירה בפסוקים וסתירה בין המשנה כאן למשנה בזבים.
- B. עונה הגמרא – דרך זה גם וגם, וזה תלוי בהקשר:
בפסוקים –
לגבי התורה – נקבה ("תורת ה' תמימה") – "וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם אֶת־הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ" (שמות יח)
לגבי מלחמה – זכר (כי אין דרכה של אישה לעשות מלחמה) – "בְּדֶרֶךְ אֶחָד יֵצְאוּ אֵלֶיךָ וּבְשִׁבְעָה דְרָכִים יָנוּסוּ לְפָנֶיךָ" (דברים כח)
במשניות –
אצלנו שהנושא זה אישה – דרכים בנקבה ("האישה נקנית בשלוש דרכים")
במשנה בזבים לגבי בדיקת הזב שהנושא זה זכר – דרכים בזכר ("בשבעה דרכים בודקים את הזב").
(ב: שליש תחתון)
- C. למה לא כתבו "בשלושה דברים"?
וכך היו עוקפים את המילה המסובכת ופשוט כותבים זכר – "בשלושה דברים"? כמו שנראה להלן שיש מקומות בהם כתוב "דברים".
- כי יש כאן הקשר של "דרך":
- כי אחת הדרכים היא ביאה, ולגביה נאמר "דרך" – "דרך גבר בעלמה"
וגם השאר (כסף ושטר) הוא צורך ביאה.
- כל לקיחת אישה היא דרך, כר"ש – "דרכו של איש לחזר על אישה"
קושיות, אם זה ההסבר אז מה עם:
- המשנה בזבים – בשבעה דרכים בודקים את הזב?
תשובה – כי דרכם של אכילה ושתייה מרובים לגרום לזיבה.
- משנה בביכורים – אתרוג שווה לאילן בג' דרכים ולירק בדרך אחר?
תשובה – שדרכו של אתרוג כירק לגדול על כל מים, - עוד משנה בבכורים – כוי יש בו דרכים ששווה לחיה ויש דרכים ששווה לבהמה?
- משנה בגיטין – זו אחת מן הדרכים ששוו גיטי נשים לשחרורי עבדים,
- כשיש פלוגתא (בדרכים אלו ולא בדרכים אחרות) אז כתוב דרכים ולא דברים,
ראיה – לגבי אתרוג ר"א חולק ושווה לאילן בהכל, והוא משתמש בלשון "דבר" – אתרוג שווה לאילן לכל דבר"!
