חלק א – המשנה וביאורה
השוחט לשם הרים, ימים וכו' – פסולה.
שניים ששחטו, ואחד כיוון לנ"ל – פסולה.
וקשה: במשנתנו – רק פסולה, אך בברייתא – זבחי מתים (אסורה בהנאה),
תשובת אביי: לשם הר – רק פסול (א"א לעבוד הר, ופסול כקנס דרבנן), לשם ה"שר" של ההר – זבחי מתים.
חלק ב – האם אדם אוסר דבר של חברו
בדיבור או מחשבה – לא,
אך אם עשה בה מעשה –
רב הונא, עולא-רי"ח – כן (בר הונא – אפילו שחט רק סימן אחד),
רב נחמן, רב עמרם ורב יצחק – לא (סוף מ:).
א. קושיות על רב הונא שכן
1. השוחט חטאת 1-בשבת, 2-בחוץ, 3-לע"ז, חייב שלוש חטאות.
והרי החטאת אינה שלו, ואם יכול לאוסרה כשכיוון לע"ז זה כבר לא קרבן וממילא פטור על ה"חוץ".
בעז"ה נשלים את הסיכום בהמשך השבוע
תגובה אחת
אשמח אם תוכל להשלים את הסיכום. תודה