מסכת קידושין דף יב

לעילוי נשמת שמואל בן ברכיהו סירקין ז"ל ממקסיטו סיטי
ולעילוי נשמת לעילוי נשמת הנערה היקרה והאהובה שחר ז"ל בת מוריה ורועי, מצאה חן ושכל טוב בעיני אלוקים ואדם, שהיום יום הולדתה.
ולהבדיל
לרפואת שירה שיינדל בת דינה הי"ו
בתוך שאר חולי ישראל

להקדשת שיעור (וממש בזכותכם עוד שיעור יעלה לאוויר), ליחצו כאן

Download

השיעור המשולב (תרשים וקריאה בגמרא)

להורדת חוברת סיכומי הדף היומי על מסכת סוטה לחץ כאן

לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב

דף יומי קידושין דף יב

(יב. 10+ עד יב: רבע תחתון)

ב"ה אומרים שמקדש בפרוטה

א. אופי ערך הפרוטה

רב יוסף – הכוונה לפרוטה כלשהו (מטבע הנחושת הכי קטן של אותו דור)

           ראיה מברייתא – בשני סלעים יש יותר מאלפיים.
והרי לפי ערך המשנה יש פחות מאלפיים (יש 1536).

סלע = 4 דינרים,
דינר = 24 איסרים
איסר = 8 פרוטות (כמו במשנה שזה אחד משמונה באיסר האיטלקי)
יוצא שבשני סלעים יש 1536 פרוטות (4X24X8= 768, אז בשני סלעים 1536)

דחייה – תגרוס שיש קרוב לאלפיים (כיון שזה יותר מ1500 זה נחשב קרוב ל2000).

אביי – ערך ספציפי

ראיה מהמשנה – ששם יש ערך מסוים – "אחד משמונה באיסר האיטלקי"

ניסיון דחייה – אולי זה היה הערך של הפרוטה בימי משה, אך בדורות אחרים זה שונה

דחיית הדחייה – רב דימי ורבין העידו שמשתמשים בארץ ישראל בשיעור של המשנה (אחד משמונה או אחד משישה, בהתאמה).

(נראה שדעת אביי מתקבלת)

(יב. באמצע)

אז סיכמנו כאביי שיש ערך קבוע, עכשיו בואו נראה מהו הערך:

ב. גופא – אחד מ8 או אחד מ6 באיסר האיטלקי?

רב דימי – אחד מ8 (כמו במשנה),
רבין – אחד מ6

אביי – לכאורה זו מחלוקת תנאים, דתניא:

ת"ק – פרוטה זה אחד מ8 באיסר האיטלקי

(התנא מתאר

(סלע = 4 דינרים)
דינר  = 6 מעה כסף
מעה כסף = 2 פונדיונים
פונדיון = 2 איסרים
איסר = 2 מוסמסים
מסמס = 2 קונטרונקין
קונטרק = 2 פרוטות

לענייננו: איסר = 2X2X2 פרוטות,
יוצא שפרוטה היא 1 מ8 מאיסר

רשב"ג – פרוטה זה אחד מ6 באיסר

בחלק הראשון מסכים לת"ק:

(סלע = 4 דינרים)
דינר  = 6 מעה כסף
מעה כסף = 2 פונדיונים
פונדיון = 2 איסרים
כלומר במעה יש 4 איסרים (2X2)

אך בהמשך חולק:
מעה = 3 הדריסין
הדריס = 2 הנצין
הנץ = 2 שמינין
שמין = 2 פרוטות
כלומר במעה יש 24 פרוטות,
יוצא שבאיסר (1/4 ממעה) יש 6 פרוטות

עונה רב דימי – גם רבין (1/6) מסתדר גם עם ת"ק (1/8), פשוט מחיר האיסרים ירד:

כלומר מחיר הדינר ומחיר הפרוטות לא השתנה, אלא כמו שאמר ת"ק,
מה שהשתנה זה רק האיסר שבאמצע, שבמקום שיהיו 24 איסרים בזוז (בדינר) – 6X2X2
האיסר ירד ויש 32 איסרים בדינר (וזה לא שינה את שאר המטבעות שמעל או מתחת לאיסר),

יוצא שבדינר יש 192 פרוטות (6X2X2X2X2X2),
ובדינר גם יש 32 איסרים,
           יוצא שכל איסר שווה 6 פרוטות (192/32=6).

(י.ב 10-)

ג. קידש בחפץ שכאן אינו שוו"פ, אך במקום אחר כן

שמואל: קידשה בתמרה, גם אם באותו מקום התמר לא שווה פרוטה – מקודשת מספק, כי אולי במדי תמרה שווה פרוטה

הסבר:

(יש אומרים שאם ידוע שבמדי זה פרוטה, כיוון שהסכימה, מקודשת מהתורה,
ושמואל כאן מחדש שגם כשלא ידוע – מקודשת מספק

ויש אומרים שגם אם ידוע שבמדי שווה פרוטה – מקודשת מדרבנן,
ושמואל אומר שגם בספק מקודשת (מדרבנן)).

(ורב חסדא (להלן) חולק – לא אכפת לנו ששווה פרוטה במקום אחר)

קושיות על שמואל:

1. והרי במשנה אמרנו "בפרוטה ובשווה פרוטה"?

תשובה: המשנה זה קידושי ודאי, שמואל זה קידושי ספק (נפק"מ שאם בא מישהו וקידשה אח"כ – צריכה גט מספק משניהם).

2. ההוא גברא שקידש בזוודא דאורדי (מוכין), וישב רב שימי בר חייא ובדק אם יש פרוטה,
   ולמה? הרי אולי במקום אחר זה שווה פרוטה!

תשובה: רצה לדעת אם מקודשת ודאי או ספק.

3. ההוא גברא שקידש באבן כחולה, ובא אדם שני וקידשה בפרוטה,
   וישב רב חסדא לראות אם באבן יש שווה פרוטה,
   (והמשך הסיפור:
   רב חסדא החליט שזה לא שווה פרוטה ולכן מקודשת לשני,

ולמה? הרי אולי במקום אחר שווה פרוטה!

וכאן לא ניתן לתרץ שמסכים לשמואל שזה ספק, שהרי אמר שמקודשת רק לשני,
אלא תשובה – אכן רב חסדא חולק על שמואל

(דילוג יב. 3-  עד שליש עליון ("ההוא גברא"))

חיזוק לשמואל – קידש אישה בשוק בענף הדס,

רב יוסף – צריכה גט מספק, כשמואל (שאולי במקום אחר שווה פרוטה)

(חזרה ל – יב. 2-)

ד. מאמרים מוסגרים

A. המשך הסיפור של רב חסדא והאבן

1. a. אחרי שרב חסדא לא חשש לזה שאולי במקום אחר זה שווה פרוטה,
   באה אימו של הראשון ואמרה שביום הקידושין של הראשון זה כן היה שווה פרוטה,
   אך רב חסדא לא קיבל את עדותה, כי כבר מוחזקת של השני).רב חסדא מוכיח את דבריו שלא חוששים לעדות האם נגד חזקת השני –

שאשתו של ר' חייא טענה שאימא שלה סיפרה שאביה קיבל קידושין עבורה כשהיתה קטנה, והיא נשואה לראשון ולא לר' חייא!

אך אמר ר' חייא – אימך לא נאמנת להעיד ולאסור אותך עלי.

1. b. שאלו את רב חסדא – הרי במקרה של האבן, לא רק האימא טענה שהאבן שווה במקום אחר, אלא גם יש שמועה שיש עדים על כך במקום שנקרא אידית

ענה רב חסדא – לא חוששים לשמועה שיש עדים במקום אחר

ורב חסדא מוכיח זאת:
אמר בנות שמואל – נשביתי וטהורה אני (שעקרונית נאמנת במיגו, ומותרת לכהן),
אבל לכאורה יש לאוסרן כי יצא קול שיש עדים במקום אחר שנשבו (ואין מיגו)
אך לא אסרו אותן – כי העדים לא כאן וזו רק שמועה.

אך אביי ורבא חולקים על רב חסדא – בדאורייתא חוששים לשמועה:

בשבויות לא חוששים לשמועה – כי גם אם אכן יש עדים, זה רק חומרה דרבנן להניח שהיא נאנסה (כי מנוולת עצמה שלא תאנס),
אבל באבן – זה חשש דאורייתא שאולי היה שוו"פ ונשואה לראשון, ויש להחמיר

(יב: 11+)

1. c. המשך הסיפור – היא אכן נישאה לשני, ונולדו ילדים, אבל נמנעו מלהתחתן איתם

למה –
לא בגלל שמואל (שאולי במקום אחר שווה פרוטה), שהרי רב חסדא חולק,
אלא בגלל אביי ואבא – שחוששים לזה שהיה עדים שביום הקידושין היה שוו"פ.

(יב: שליש)

1. B. הסיפור על ההוא שקידש בהדס

רב יוסף כאמור אמר שמקודשת מספק (כשמואל), ובנוסף אמר להלקות את הבעל כרב

כי רב הלקה במקרים האלו:

1. המקדש בשוק
2. המקדש בביאה
3. המקדש בלי שידוכים לפני (שסיכמו על הקידושין)
4. השולח שליח עם גט ומבטלו
5. הכותב גט וכותב מודעה על הגט (שטוען שנתנו באונס ואינו תקף))
6. המצער את שליח בית הדין
7. מי שלא מקשיב לבי"ד אפילו שהוא בנידוי 30 יום
8. חתן הגר בבית חמיו (כי חשוד על חמותו)

והרי רב ששת הלקה חתן שרק עבר על פתח בית חמיו, אפילו שלא גר?

תשובה – שם היה כבר חשוד מראש)

נהרדעי מקלים – רב לא הלקה בכל אלה, אלא רק בקידושי ביאה + ללא שידוך לפני, ויש אומרים גם אם היה שידוך לפני.