לעילוי נשמת מרת רבקה בת צבי מרקוביץ ממושב מירון,
הונצחה ע"י בתה שרה לוגר
ולעילוי נשמת אחותי האהובה והיקרה,
שירה שיינדל ז"ל, בת משה ואפרים ודינה,
שנפטרה במוצאי שבת האחרונה.
ולנלהקדשת שיעור (וממש בזכותכם עוד שיעור יעלה לאוויר), ליחצו כאן
להורדת חוברת סיכומי הדף היומי על מסכת קידושין לחץ כאן
לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב
דף יומי קידושין דף ל
(ל. 8+ עד ל: רבע תחתון)
חלק א – המשך לימוד תורה
א. עד היכן חייב ללמדו?
ר"י-שמואל –
כזבולון בן דן שאבי אביו לימדו מקרא משנה תלמוד הלכות ואגדות.
הבנה 1 – הנושא הוא היקף הלימוד.
קשה – בברייתא מספיק ללמדו מקרא.
הבנה 2 – הנושא הוא אבי אביו.
קשה – בברייתא אבי אביו לא חייב ללמדו.
תשובה – זאת מחלוקת תנאים.
ב. הרחבה לגבי זה – האם צריך ללמד את בן בנו תורה:
ברייתא א – לא צריך
דברים יא – "ולימדתם אותם את בניכם…" – ולא בני בניכם.
והרי נאמר – דברים ד, ט – "וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ וְלִבְנֵי בָנֶיךָ"?
תשובה: זה שמי שמלמד בנו תורה מעלה עליו כיאלו לימד גם בן בנו עד סוף הדורות.
ברייתא ב – צריך
דברים ד, ט – "וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ וְלִבְנֵי בָנֶיךָ",
והרי נאמר – דברים יא – "ולימדתם אותם את בניכם…".
תשובה: זה בנים ולא בנות.
ג. אגב – עוד דרשה על "וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ וְלִבְנֵי בָנֶיךָ" (דברים ד, ט)
בפסוק הבא כתוב – (י) יוֹם אֲשֶׁר עָמַדְתָּ לִפְנֵי יְקֹוָק אֱלֹקֶיךָ בְּחֹרֵב…",
ודורש ריב"ל – המלמד בן בנו תורה כאילו הבן קיבלה מהר סיני (יום אשר עמדת).
וכן מסופר שכשלקח את בנו ללמוד תורה זרק על עצמו סדין ולא כיסוי מסודר,
והסביר לר' חייא בר אבא שמיהר בגלל החשיבות שראינו בדרשה,
ומאז גם ר' חייא בר אבא לא אכל אומצא עד שלימד בנו תורה.
(ל. רבע תחתון)
ד. "ושיננתם"
- אל תקרי ושיננתם אלא ושילשתם –
לחלק את ימיו (את ימי השבוע/שעות היום) לשלוש – מקרא, משנה, תלמוד.
(דילוג ל – ל. 2-)
- ת"ר – ושיננתם – שיהיו מחודדים בפיך
וכן דורשים מהפסוקים הבאים:
- "אמור לחכמה אחותי את" – שהחכמה תהיה ידועה לו כמו שמכיר את אחותו
- קׇשְׁרֵם עַל־אֶצְבְּעֹתֶיךָ כׇּתְבֵם עַל־לוּחַ לִבֶּךָ (משלי ז, ג)
- "כְּחִצִּים בְּיַד־גִּבּוֹר כֵּן בְּנֵי הַנְּעוּרִים (התלמידים). אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר מִלֵּא אֶת־אַשְׁפָּתוֹ מֵהֶם לֹא־יֵבֹשׁוּ כִּי־יְדַבְּרוּ אֶת־אוֹיְבִים בַּשָּׁעַר" (תהלים קכז ד-ה),
והחיצים צריכים להיות שנונים ("חִצֵּי גִבּוֹר שְׁנוּנִים" (תהלים קכ, ד),
וכך ינצח את "האויבים" – תלמידי החכמים האחרים (אך לא זזים משם עד שנעשים אוהבים – "עַל־כֵּן יֵאָמַר בְּסֵפֶר מִלְחֲמֹת ה' אֶת־וָהֵב בְּסוּפָה (בסוף יש אהבה) וְאֶת־הַנְּחָלִים אַרְנוֹן" (במדבר כא, יד)
(חזרה ל – ל. 13-)
(אולי אגב הלימוד המחודד (שמגיע בהמשך הגמרא))
ה. הדייקנות בלימוד התורה
- לפיכך נקראו ראשונים סופרים ("וּמִשְׁפְּחוֹת סֹפְרִים יֹשְׁבֵי יַעְבֵּץ" (דהי"א יב, נה))
שידעו בדיוק את מספר האותיות:
דוגמאות של ר' יהושע בן חנניא (תנא) –
ו"ו דגחון – חציין של אותיות
דרש דרש – חציין של תיבות
והתגלח – חציין של פסוקים
ולגבי ו"ו דגחון ווהתגלח – שואל רב יוסף – מאיזה צד?
אביי – בוא נספור!
רב יוסף – איננו בקיאים בחסרות ויתרות ובחלוקת הפסוקים, לכן א"א לספור.
יכרסמנה חזיר מיער – חציין של אותיות תהילים
והוא רחום יכפר עוון – חציים של פסוקי תהילים
- תנו רבנן – מספרי הפסוקים
בחומש – 5888 (אך בספרים שלנו יש 5845 וראה מסורת הש"ס).
בתהלים – יותר 8, בדברי הימים פחות 8.
(בספרים שלנו: בתהלים – 2527, בדברי הימים – 1764, וראה בהערות בשוטנשטיין)
(ל: רבע עליון)
ו. כוח לימוד התורה כנגד היצר הרע
- "ושמתם את דברי אלה" – סם תם.
משל לאדם שהיכה את בנו והניח רטייה על מכתו – בראתי יצר הרע (מכה) ובראתי תורה תבלים (תרופה).
- וכן לגבי הפסוק – "הֲלוֹא אִם־תֵּיטִיב שְׂאֵת וְאִם לֹא תֵיטִיב לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ וְאֵלֶיךָ תְּשׁוּקָתוֹ וְאַתָּה תִּמְשׇׁל־בּוֹ" (בראשית ד, ז) –
אם תיטיב – תלמד תורה,
שאת – תוכל להתנשא על יצר הרע וגם למשול בו,
ואם לא – לפתח חטאת רובץ,
ואליך תשוקתו – שכל משאו ומתו של יצר הרע להכשיל אותך.
[אגב, עוד על יצר הרע –
קשה יצר הרע, שאפילו יוצרו קראו רע – "כי יצר לב האדם רע מנעוריו" (בראשית ח, כא)
יצר הרע מתחדש כל יום להכשילו – "וכל יצר מחשבות ליבו רק רע כל היום" (בראשית ו, ה)
והיצר מתגבר כל יום להמיתו – "״צוֹפֶה רָשָׁע לַצַּדִּיק וּמְבַקֵּשׁ לַהֲמִיתוֹ״ (תהלים לז, לב), אך ה' מצילו – "ה' לֹא־יַעַזְבֶנּוּ בְיָד" (פסוק הבא (לג)).
- אם פגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש –
אם קשה כברזל – מתפוצץ – "הֲלוֹא כֹה דְבָרִי כָּאֵשׁ נְאֻם ה׳ וּכְפַטִּישׁ יְפֹצֵץ סָלַע" +
ואם קשה כאבן – נימוח – ״הוֹי כׇּל צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם״ (ישעיהו נה, א), וכתוב – ״אֲבָנִים שָׁחֲקוּ מַיִם״ (איוב יד, יט)
(ל: שליש תחתון)
חלק ב – שאר מצוות שהאב עושה לבנו
- להשיאו אישה – "וקחו לבניכם נשים" (ירמיהו כט).
(וגם צריך לחתן ביתו ("ואת בנותיכם תנו לאנשים") ע"י שיתן לה בגדים).
- ללמדו אומנות – "ראה חיים (פרנסה) עם אישה אשר אהבת",
אשה = אישה ממש או תורה, וכמו שבהם האב חייב, גם ב"חיים" האב חייב.
- ויש אומרים – גם להשיטו בנהר, סברא – חיותיה.
- ר"י – כל שאינו מלמדו אומנות כאילו מלמדו ליסטות,
ומחמיר מת"ק שגם ללמדו מסחר אינו מספיק.
