לעילוי נשמת החייל הלל נחמיה אופן ז"ל
הלל היה מתלמידיו של אהרון, אוהב שלום, אוהב את הבריות, קשוב ומאיר פנים לכל אדם. הלל מסר את נפשו בעת אימון זחילה על אדמת הארץ בכ"ז במנחם אב תשפ"ג
ולעילוי נשמת הרב שלמה זלמן מן ההר זצ"ל, בן רבי חיים יהודה ומרים נחמה,
ולעילוי נשמת הרבנית מטילדה מן ההר ז"ל, בת רבי שמואל מנחם והינדא, שיום פטירתם חל החודש.
ולעילוי נשמת אחותי האהובה והיקרה,
שירה שיינדל ז"ל, בת משה ואפרים ודינה,
שנפטרה במוצאי שבת האחרונה.
ולנלהקדשת שיעור (וממש בזכותכם עוד שיעור יעלה לאוויר), ליחצו כאן
להורדת חוברת סיכומי הדף היומי על מסכת קידושין לחץ כאן
לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב
דף יומי קידושין דף לא
(ל: רבע תחתון – לא. באמצע)
מצוות האב על הבן (כיבוד הורים ומורא הורים)
א. במשנה – כל מצוות האב על הבן
(כמו שכבר ראינו בדף כט.)
הסבר המשנה – שהכוונה למצוות שהבן עושה לאב – כיבוד ומורא,
שבזה גם הבת חייבת
מקור – "איש אימו ואביו תיראו" – לשון רבים,
ולמה כתוב "איש"? כי האיש יותר סיפק בידו לכבד את הוריו
ואם התגרשה – היא חייבת כמו האיש.
ב. על חשיבות כיבוד הורים
- A. שלושה שותפים באדם – הקב"ה אביו ואמו
ולכן –
- יש גזירה שווה בין כיבוד, מורא וברכת אלוקים והורים
- מי שמכבד הוריו נחשב כאילו ה' דר איתם וכיבדו גם אותו
(ואם מצערם, ה' שמח שלא דר איתם כי זה היה מצער גם אותו).
[אגב, שלושה מקורות לזה ששכינת הקב"ה כאן בארץ]
(דילוג לדף לא. באמצע)
- B. הגויים שומעים את מצוות כיבוד הורים ובעקבות זה מעריכים גם את הדברות הראשונות (שרואים שה' לא נותן מצוות רק לכבוד עצמו) –
- "יודוך כל מלכי ארץ, כי שמעו אמרי פיך".
- "ראש דברך אמת".
ג. היחס בין אבא ואימא בכיבוד הורים
(ל: 1-)
- A. למה הקדים את האב בכבוד (כי באופן טבעי מכבדים את האם) ואת האם במורא (כי באופן טבעי יראים יותר מהאב).
(לא. שליש)
- B. שאל בן אלמנה – אם אבא ואימא ביקשו מים – מי קודם?
ר"א: אבא (שגם האם חייבת בכבודו),
ואז שאל את ר' יהושע – אם התגרשו?
ר' יהושע הבין שסתם שואל, כי הוא בן אלמנה, וענה לו בלשון שחוק שיניח בין שניהם וקעקע להן כתרנגולין.
(לא. שליש תחתון)
ד. דוגמאות מעשיות לכיבוד הורים יוצא דופן
- דמא בן נתינה
לאביו – לא העיר אותו בשביל המפתח לצורך מסחר וכן לצורך מכירת אבן לאפוד,
(וזכה בפרה אדומה ומכר אותה במחיר סביר (כמחיר אבן האפוד))
[ואמר ר' חנינא – גדול המצווה ועושה ממי שאינו מצווה ועושה,
אז יש לעשות קל וחומר מדמא בן נתינה אלינו.
[ולפני ששמע את זה רב יוסף רצה לעשות מסיבה אם יאמרו לו שהלכה כר"י שעיוור פטור, אך אחרי ששמע את ר' חנינא אמר להפך].
לאמו – פעם היה לבוש בגדים מפוארים בין גדולי רומי ובאה אימו וביזתה אותו ולא אמר כלום.
(לא. 1-)
- אבימי בן ר' אבהו –
אמר – הכל לפי סגנון הדיבור – יש מאכיל לאביו פסיוני וטורדו מן העולם, ויש מטחינו בריחיים ומביאו לעוה"ב (וראה סיפור ברש"י מהירושלמי)
סיפורים עליו –
- למרות שהיו לו חמישה בנים בבית, כשהגיע אביו ר' אבהו, אבימי עצמו הלך לפתוח, וצעק שהוא בא שהאבא לא יתהה מה קורה.
- פעם ביקש אביו מים, ועד שהגיע אבימי אביו התנמנם, אז חיכה שם עד שיקום (ובינתיים זכה להבין את מזמור לאסף (תהלים עט)).
- ר' יעקב בר אבוה שואל – ההורים שלי מכבדים אותי, מה לעשות?
אביי – מאימא תקבל (מזיגת היין) אבל מאבא לא (כי הוא ת"ח, ואולי תחלש דעתו שאינך מכבדו). - ר' טרפון – אמו היתה עולה ויורדת על גבו למיטה.
(ואמרו לו שעדיין לא הגיע לחצי מהכיבוד הנדרש, שהרי לא זרקה ארנקו בפניו ולא הכלימה).
- רב יוסף – כששמע (היה עיוור) קול אמו, אמר "אקום מפני השכינה" (כדלעיל לא.).
(לא: מעל האמצע)
ה. הקושי בכיבוד הורים
- רי"ח – אשרי מי שלא היו לא הורים (כמותו), וכך לא מסתכנים בחוסר כיבוד ראוי.
ר"יח – אביו מת אחרי העיבור ואמו בלידה.
וכן אביי (וכשמתייחס ל"אמו" הכוונה לאומנת).
- אמו של רב אסי ביקשה שיתן לה תכשיטים ובעל יפה כמותו, והבין שנטרפה דעתה, ולכן עזבה לארץ ישראל.
(אחר כך שמע שבאה, ושאל את רי"ח אם יכול לצאת אליה לחו"ל, ועד שיצא כבר נפטרה).
(לא: שליש תחתון)
ו. הלכות כיבוד הורים
- ת"ר – בחייו ובמותו על ידי אזכור אביו –
בחייו – שלחוני בשביל אבא
במותו – תוך 12 חודש: כך אמר אבא מרי הריני כפרת משכבו,
אחרי 12 חודש – זכרונו לברכה לחיי העולם הבא
- ת"ר – חכם לא מזכיר שם אביו
לכן בשיעור החכם יאמר "אבי מורי", אך המתורגמן יאמר את שמו האמיתי של אב החכם.
- ת"ר – איזהו מורא ואיזהו כיבוד
מורא – לא יושב/עומד במקומו, לא סותר או מכריע דבריו
כיבוד – מאכיל ומשקה, מלביש ומכסה, מכניס ומוציא
(לב. 1+)
- משל מי?
ר"י – משל בן, רב נתן ב"א – משל אב (ראשונים – אא"כ לאב אין כסף).
קושיות/ראיות:
- ראיה לשל בן –
ברייתא שלומדת מכיבוד ה' שבכיבוד הורים יש חסרון כיס.
תשובה – גם ל"משל אב", יש צורך בביטול מלאכה של הבן.
- ראיה למשל אב –
הבן נותן לאביו מעשר עני, ור"י קילל את הבן שעושה כך.
אם זה משל אב, זה מובן – הבן לא חייב לתת לאביו ונותן לו, ור"י קילל כי זה לא מכובד.
אם זה משל בן, למה מותר?
תשובה – מצד כיבוד הורים חייב בבסיס, ואת המעשר עני נותן כתוספת ("די מחסורו")
אם זה רק תוספת – למה ר"י קיללו? גם התוספת זה זלזול.
- ראיה לשל בן –
ר"א – עד היכן כיבוד הורים: שאביו רוצה לזרוק ארנק לים והבן אינו מכלימו כדי לעוצרו.
אם משל בן – מובן, מדובר בארנק של הבן, והבן צריך להשקיע כסף לכיבוד אביו.
אם משל אב – לא מובן –
בארנק של הבן – אין לאב זכות והבן יכול לעוצרו,
בארנק של האב – למה שיכלימו?
תשובה – אכן זה ארנק של האב, ולמרות שראוי ליורשו אינו מכלימו.
וכמו שאביו של רבה (רב הונא) קרע את השיריים שלו עצמו, כדי אם רבה יכעס, כי רבה היה ראוי ליורשו.
[הערות:
מחל לו לפני – שלא יהיה לפני עיוור
(ותוס' – גם אמר לו על זה מראש),
קרע בתפר – שלא יהיה בל תשחית
עשה את זה כשרבה היה עצבני – כי אחרת ודאי שלא יכעס אם זה בתפר]
