להצלחה בזיווג הגון לאיילת תהילה בת בתיה הי"ו, וליצחק חיים בן בתיה הי"ו
ולזיווג הגון וראוי במהרה לאסתר בת שרה
ולעילוי נשמת אחותי האהובה והיקרה,
שירה שיינדל ז"ל, בת משה ואפרים ודינה
ולנלהקדשת שיעור (וממש בזכותכם עוד שיעור יעלה לאוויר), ליחצו כאן
השיעור המשולב (תרשים וקריאה בגמרא)
להורדת חוברת סיכומי הדף היומי על מסכת סוטה לחץ כאן
לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב
דף יומי קידושין דף מא
(תחילת פרק האיש מקדש – מב. שליש)
משנה
האיש מקדש בו ובשלוחו,
האישה מתקדשת בה ובשלוחה,
האיש מקדש את בתו כשהיא נערה בו ובשלוחו (כלומר גם כשמקדש את בתו יכול לעשות זאת ע"י שליח).
חלק א – הסבר המשנה
א. "האיש מקדש בו ובשלוחו"
אם בשלוחו יכול, למה צריך להזכיר שיכול גם בו?
- רב יוסף – ללמד שעדיף בו
(מצווה בו יותר מבשלוחו – כמו בהכנות לשבת שרב ספרא מחריך רישא ורבא מלח שיבוטא).
- ללמד שחייב בו – כי אסור לקדשה לפני שיראנה שמא תתגנה עליו.
[ומה שאמר רב יוסף שרק מצווה בו – זה לגבי האישה, אך שם אין איסור כי טב למיתב טן דו מלימתב ארמלו].
(מא. מתחת לאמצע)
ב. האיש מקדש את בתו כשהיא נערה בו ובשלוחו
והרי יכול לקדש גם קטנה?
תשובה – יכול, אבל אסור מדרבנן, עד שתגדל ותאמר בפלוני אני רוצה.
(מא. 9-)
חלק ב – שליחות מנלן?
א. שלושה מקורות (גט, תרומה, שחיטת קודשים):
- בגירושין –
דתניא – "וְשִׁלְּחָהּ מִבֵּיתוֹ" (דברים כד, א) –
"וְשִׁלַּח" (ולא וגרש) – שהוא עושה, "ושילחה" – שהיא עושה,
ושכתוב אח"כ שוב "וְשִׁלְּחָהּ מִבֵּיתוֹ" (ג) – שגם השליח עושה שליח.
(בקידושין – לומדים מגירושין:
- בניין אב.
דחייה – והרי א"א ללמוד שכן בגירושין מגרש בעל כרחה.
- היקש "ויצאה… והיתה")
- בתרומה –
"כן תרימו גם אתם" (במדבר יח, כב) – "גם" לרבות שליח.
(מא: 6+)
- בשחיטת הפסח
ר' יהושע ב"ק – "ושחטו אותו כל קהל עדת ישראל בין הערביים" (שמות יב, ו) – והרי א"א שכולם ישחטו, אלא מכאן שאחד שוחט עבור כולם – שלוחו של אדם כמותו.
ב. דחייה – למה צריך שלושה מקורות?
- למה לא לומדים אחד מהשני?
מתרומה/קודשים לגט – שכן תרומה (ובהמשך נראה שגם קודש) אפשר במחשבה.
מגט לתרומה/קודשים, ומתרומה לקודשים – שלא לומדים קודש מחול.
מקודשים לגט/תרומה – שכן רוב מעשיהם ע"י שליח (הכהנים).
- אולי נלמד אחד משניים?
מגט ותרומה לקודשים – דחייה (כאמור) – הם חול יחסית לקודשים.
מתרומה וקודשים לגט – דחייה (כאמור) – בשניהם אפשר ע"י מחשבה.
מגט וקודשים לתרומה בהצד השווה – אפשר! (גט זה חולין? קודשים יוכיחו, בקודשים רוב מעשיהם? גט יוכיח).
אז מה לומדים מ"גם אתם" שבתרומה?
- מה אתם בני ברית אף שלוחכם בן ברית.
דחייה – לא צריך לימוד אלא סברא – כמו שאמר רי"ח שאין העבד נעשה שליח לגיטין וקידושין לפי שאינו בתורת גיטין וקידושין.
תשובה – אולי זה דווקא בגיטין וקידושין ששם גוי לא שייך כלל, אבל בתרומה שאם תרם תרומתו תרומה – אולי כן? לכן צריך לימוד שלא.
דחייה – לר"ש גם בתרומה אינו שייך כלל, אז למה צריך לימוד לזה?
- בכ"ז צריך את זה ללמד שיש שליחות,
כי למרות שיש "הצד השווה" כנ"ל, יש גם לימוד אולי הפוך – "אתם ולא אריסין, ולא שותפים וכו'", היינו חושבים שגם "אתם ולא שלוחכם" – קמ"ל שיש שליח.
(מא: 2-)
ג. שאלות על המקור בפסח
- והרי ר' יונתן לומד משם משהו אחר – שכולם יוצאים בפסח אחד אפילו שלא אכלו כזית.
תשובה – עדיין אפשר גם ללמוד שאחד שוחט עבור כולם.
- אולי זה דווקא בפסח ששם יש לו שותפות, אבל בקרבן אחר לא?
(תוס' – וזה קשה דווקא לר' יונתן – שכולם אולי שותפים בקרבן אחד, אבל לר' יהושע ב"ק ניתן לומר שהכוונה שאחד שוחט פסחים הרבה ולא בשותפות).
תשובה – יש עוד פסוק בפסח שמלמד שליחות ("ויקחו להם איש שה לבית אבות שה לבית" (שמות יב, ג) – מכאן שיש שליח למינוי בני הבית על הפסח),
ואם אינו עניין לפסח (ששם יש שותפות) תנהו עניין גם בקרבנות אחרים שאין שותפות.
קשה – הפסוק תפוס כבר לכדר' יצחק – איש זוכה (קונה עבורם את הפסח) ולא הקטן.
תשובה – את זה זה לומדים מ"איש לפי אוכלו" (שמות יב, ד))
קשה – גם הפסוק הזה תפוס לזה ששוחטים את הפסח על היחיד (איש).
תשובה – סובר כר"י שלא שוחטים על היחיד.
תגובה אחת
השיעור התוספת תרשימים הוא מצויין אבל אם אפשר להוסיף גם את השיעור על הדף כמו שהיה בעבר זה יוסיף הרבה . תודה רבה וגמר חתימה טובה והמקוןם ינחם אותכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים ולא תוסיפו לדאבה עוד