מסכת קידושין דף נט

לעילוי נשמת דניאל צבי בן יצחק אפרים ז"ל, שהשבוע היה יום השנה לפטירתו
לעילוי נשמת יעקב ז"ל, הירקן של שופרסל במרכז דוד נתניה, אדם שמח טוב לב מאיר פנים ואוהב את הבריות

להבדיל, להצלחה בזיווג הגון לאיילת תהילה בת בתיה וליצחק חיים בן בתיה

וכמובן, לעילוי נשמת הנרצחים, לרפואת הפצועים ולהצלחת עם ישראל וחייליו!

להקדשת שיעור (וממש בזכותכם עוד שיעור יעלה לאוויר), ליחצו כאן

Download

השיעור המשולב (תרשים וקריאה בגמרא)

להורדת חוברת סיכומי הדף היומי על מסכת קידושין לחץ כאן

לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב

דף יומי קידושין דף נט

(נח: תחילת פרק האומר – נט: שליש תחתון)

חלק א – שלח שליח לקדש אישה, והשליח קידשה לעצמו – מקודשת לשליח

א. מקודשת לשליח, אבל זה "מנהג רמאות"

ב. הניסוח –
למה כאן כתוב האומר לחבירו (אם תראה אותה תקדש אותה לי)

תשובה – שאם היה כתוב שלוחו, היינו חושבים שדווקא בשליח זה "מנהג רמאות", קמ"ל שגם בסתם חבר זה מנהג רמאות.

ואילו בדף נ. כתוב "האומר לשלוחו" (שלחו למקום פלוני לקדשה וקידשה במקום אחר – לא מקודשת)

תשובה – שאם היה כתוב חברו – אולי דווקא שם הניח שיקדשה דווקא במקום פלוני, אבל שליח אולי יחפשה בכל מקום ומקודשת, קמ"ל שלא.

ג. שלושה סיפורים על אמוראים שלכאורה עברו על זה:

1. רבין חסידא היה שליח לקידוש בנו ובסוף קידשה לעצמו,
   והסביר שהמשפחה לא הסכימה לתתה לבן, ולא הודיע קודם לבן שמא יקדימנו אחר.
2. רב היה שליח של רבה בב"ח לקניית קרקע ובסוף קנאה לעצמו,
   והסביר כנ"ל – שהמוכרים לא הסכימו אלא לרב, ולא הודיע כדי שלא יחטפו לו.
3. נושא דומה – עני המהפך בחררה ובא אחר ונטלה נקרא רשע,
   ובכ"ז ר' אבא קנה קרקע שרב גידל רצה לקנות, כי לא ידע שרב גידל רצה,
   ואז הקרקע הופקרה לתלמידים, כי:
   ר' אבא לא רצה אותה, שלא ייקרא רשע,
   אך גם לא רצה למוכרה לרב גידל (סימן רע) אלא לתתה במתנה – ורב גידל לא רצה במתנה כי שונא מתנות יחיה.

(נט. שליש תחתון)

חלק ב (חזרה למשנה) – שלושים יום –

המשנה –

מקרה א – הרי את מקודשת לי לאחר 30 יום – מקודשת לאחר 30

ואם בא אחר וקידשה בינתיים – מקודשת לשני.

מקרה ב – הרי את מקודשת לי מעכשיו ולאחר 30 יום –

ובא אחר וקידשה בינתיים – מקודשת לשניהם מספק.

א. שני דיונים לגבי מקרה א (לאחר 30)

1. A. אם לא בא אדם שני – מקודשת לראשון אפילו שהכסף כבר לא קיים.

ולמה? הרי לכאורה זה דומה למקדש בפקדון (ואז צריך שהכסף יהיה קיים) או למקדש במלווה (שלא מקודשת):

זה לא כמו מקדש בפקדון – כי הפקדון שלו, ואילו כאן נתן לה את הכסף לשימושה (לצורך קידושין, כדלעיל)

וזה לא כמו מקדש במלווה – כי נתן לה את הכסף מראש לשם קידושין ולא לשם שימוש (הוצאה).

אלא איך זה עובד: כשמתקדשת לו – בזה בעצם זכתה למפרע במעות שנתן לה בזמנו, ובהנאה הזו מתקדשת (קצת דומה למקדש בהנאת במלווה).

1. B. האם אפשר לבטל לפני ה30?

אם בא אחר וקידשה – אז זה אכן מבטל ומקודשת לשני,

כי מעשה יכול לבטל גם מעשה

אבל אם לא בא אחר וקידשה, ורק אמרה שרוצה לבטל, האם האמירה שלה יכולה לבטל?

           רי"ח – יכולה לבטל,
ר"ל – לא יכולה לבטל,

ונקדים שהגמרא מדבר על 3 רמות:

• א. האם דיבור מבטל דיבור
• ב. האם דיבור מבטל מעשה כשלהו
• ג. האם דיבור מבטל מעשה ממש (ודאי שלא)

וכעת להבנת המחלוקת:

גירסא א – המחלוקת בקידש לאחר 30 והיא רוצה לבטל

רי"ח – יכולה לבטל,
ר"ל – לא יכולה

קושיות:

קושיות על ר"ל – הרי בתרומה ובגט אדם יכול לבטל שליח
תשובה – שם זה דרגה א (ויכול לבטל לפי כולם),
ואילו המחלוקת בקידושין בדרגה ב (כי נתן כסף ואמר "הרי את" – זה "מעשה כלדהו")

קושיה על רי"ח – הרי בטומאה לא יכול לבטל,
תשובה – שם זה דרגה ג שלפי כולם לא מבטל,
ואילו המחלוקת כאמור בדרגה ב.

(נט: 9+)

גירסה ב – המחלוקת בשלחה שליח לקבל קידושין ורוצה לבטל (שזה ודאי דרגה א)

רי"ח – יכולה לבטל,
ר"ל – לא יכולה

קושיות:

קושיה על רי"ח – לא יכול לבטל בטומאה,
תשובה – שם זה דרגה ב/ג שלפי כולם לא מבטל,
ואילו המחלוקת כאמור בדרגה א

קושיות על ר"ל – יכול לבטל שליח לתרומה ולגט (דרגה א) –
תשובות –

לגבי תרומה – מדובר שביטל ע"י מעשה (תרם בעצמו)
לגבי ביטול גט – תיובתא.

וההלכה כרי"ח – דיבור מבטל דיבור, ואפילו כמו בגירסא א (רמה 1 – דיבור מבטל מעשה כלשהו)

אך קשה – הרי ר"נ אמר שאם הבעל ביטל שליח של הגט יכול לחזור ולגרש בו,
והגמרא מבינה שבעצם רצה לבטל את השליחות, ולא יכול, ולכן הגט עדיין גט,
והלכה כר"נ!

תשובה – שם לא ניסה לבטל את השליחות אלא את הגט, ואת זה לא יכול לעשות.