לעילוי נשמת הומא בת אליצפן גולדמן ע"ה, נלב"ע בליל שבת קודש פרשת וירא י"ח מרחשון התשע"ט
היתה רעיה נאמנה לאבי מורי ז"ל ואמא מסורה לשני בניה וגידלה אותם לדרך ארץ אהבת אדם ורכישת השכלה,
ולעילוי נשמת מיכאל בן רחל ז"ל,
ולהבדיל –
לזיווג הגון וראוי לאסתר בת שרה הי"ו
להקדשת שיעור (וממש בזכותכם עוד שיעור יעלה לאוויר), ליחצו כאן
להורדת חוברת סיכומי הדף היומי על מסכת קידושין לחץ כאן
לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב
דף יומי קידושין דף פא
(עח: במשנה השנייה – עט: במשנה)
חלק א – שלח/ה שליח לקבל קידושין, ובסוף קידשה/התקדשה בעצמו/ה
רישא – לגבי אבי הבת (שלח ובסוף קידש בעצמו לחתן אחר),
סיפא – לגבי האישה (שלחה, ובסוף התקדשה בעצמה לחתן אחר),
מה שהיה קודם (המשלח או השליח) תופס.
גמרא – צריכא (האיש והאישה) –
כי יכולנו לחשוב שלמרות שבסוף עשו בעצמם, אולי לא התכוונו לבטל את השליח, ושרק אם השליח לא יעשה, אז שלהם יתפוס, קמ"ל שזה חשוב להם לקדש/להתקדש דווקא למי שהם בסוף בחרו, ולא לשל השליח:
אם היה כתוב רק את האב – אולי דווקא לו חשוב לקדש את בתו לחתן שהוא בחר, כי האב בקיא בייחוס, אבל האישה שלא בקיאה סומכת על השליח – קמ"ל.
ולהפך – אם היה כתוב רק את האישה, אולי דווקא לבת חשוב להתקדש למי שבחרה ואילו לאבא פחות, קמ"ל.
(עט. שורה 5 בגמרא)
חלק ב – אביה והיא קידשו אותה ביום ה12 וחצי
הקדמה –
לבת יש כמה שלבים התבגרות –
קטנה,
נערה – מגיל 12 + סימני נערות.
בוגרת – חצי שנה אח"כ, או עוד לפני כן אם היו סימני בגרות.
אב מקדש את בתו כשהיא קטנה או נערה, הבת מקדשת את עצמה כשהיא בוגרת.
השאלה:
בתקופת הנערות היא ואביה קידשו אותה לשני אנשים שונים.
צריך לברר האם עדיין היתה נערה או כבר בוגרת. בדקו וראו שהיא בוגרת – האם ניתן להניח שגם קודם בשעת הקידושין היתה בוגרת?
תלוי מתי זה קרה:
אם זה היה במהלך החצי שנה – יש לה חזקת נערות, ושל אביה תופס.
אם זה היה אחרי החצי שנה – יש לה חזקת בגרות ושלה תופס.
המחלוקת – אם זה היה ביום המעבר עצמו:
רב – מניחים שהיתה בוגרת עוד לפני הבדיקה, ושלה תופס (חזקה דהשתא, ואין חזקה דמעיקרא כי אמורה להתבגר היום מתישהו)
שמואל – ייתכן שבגרה רק עכשיו וזה ספק (לא נותן משמעות לחזקא דהשתא, ו/או יש כי יש גם חזקה דמעיקרא – חזקת נערות).
(עט. באמצע)
א. קושיות על שמואל:
- מקווה – בדקו מקווה וגילו שהוא חסר – מניחים שהיה חסר עוד לפני כן, וכל הטהרות שעשו על גביו טמאות.
- חבית – הפריש כמה פעמים מחבית יין, ויום אחד גילה שהחמיצה,
ומבאר ר' חנינא מסורא –
לרבנן מחמירים אחורה ודאי (כמו במקווה), לר"ש ספק (מלבד 3 ימים שאינם ספק)[1]. יוצא ששמואל לא כמו רבנן.
תשובה לשתי הקושיות – שם יש עוד ריעותא – חזקת טומאה/חזקת טבל, לכן מחמירים.
(עט. 1-)
ב. נימא כתנאי:
- כתב כל נכסיו (קרקע) לאחרים, ואז חזר בו בטענה שהיה שכיב מרע שהבריא (שאז המתנה בטלה), ואילו המקבלים טוענים שהיה בריא (והמתנה מתנה),
מי צריך להביא ראיה?
ר' יעקב – הנותן מנצח (אפילו שעכשיו בריא, מאמינים לו שהיה שכיב מרע)
לכאורה כמו שמואל – שלא הולכים לפי חזקה דהשתא, אלא זה ספק, ולכן הנותן מוחזק ומנצח.
דחייה: זה גם יכול להיות רב,
כי שם יש גם חזקת מרא קמא, מה שאין בנערה, שהרי אמורה להתבגר היום.
ר' נתן – המקבלים מנצחים (כיון שעכשיו בריא מניחים שגם קודם היה בריא).
לכאורה כמו רב – שהולכים לפי חזקה דהשתא, שעכשיו הוא בריא.
דחייה: זה יכול להיות גם שמואל, והסיבה שמנחים שהיה בריא זה לא משום שעכשיו בריא, אלא משום חזקה שרוב האנשים בריאים.
(עט: שליש)
- מחלוקת תנאים בדיוק במקרה של רב ושמואל –
תנא חדא – הרי היא בוגרת (כמו רב),
ותניא אידך – חיישינן לקידושי שניהם (כמו שמואל).
דחייה – יתכן שגם הברייתא הראשונה כשמואל, ומדובר שהבת מכחישה וטוענת שהיתה בוגרת, שבזה שמואל מודה שנאמנת (כי היא ברי ואביה שמא).
ואילו הברייתא השנייה כשהבת לא יודעת – והיא ודאי כשמואל.
[לפי זה, אולי בעצם רב לא חולק על שמואל,
ומה שאמר שנחשבת בוגרת זה רק במקרה שטוענת שהיתה בוגרת.
דחייה – הם כן חולקים (כשהבת לא מכחישה),
שהרי היה מקרה כזה, ופסק רב יוסף בן רב מנשיא כרב, ושמואל כעס עליו]
- (לכאורה ניתן לומר שזו מחלוקת התנאים בחבית, אבל הגמרא לא מציעה את זה, אולי כי שם כאמור יש גם חזקת טבל) –
רבנן כמו רב – מחמירים לפי חזקה דהשתא
שמואל כמו ר"ש – ספק.
ג. להלכה –
כשמואל – אמימר.
כרב – רב יוסף בן רב מנשיא, רב אשי, וכן הלכתא.
[1] הגמרא בבבא בתרא צו. מביאה 3 דאות באמוראים לאיזה 3 ימים הכוונה ומה דינם.
