לעילוי נשמת אמה של אחת הלומדות,
עליה בת שמחה ז"ל
אשת חסד עצומה שחינכה את 13 ילדיה בדרך תורה ומעשים טובים, התפללה יום וליל להצלחה ולשמירה על עם ישראל ועל חייליו, אשה רבת כשרונות וענווה.
להקדשת שיעור (וממש בזכותכם עוד שיעור יעלה לאוויר), ליחצו כאן
להורדת חוברת סיכומי הדף היומי על מסכת קידושין לחץ כאן
לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב
דף יומי בבא קמא דף פא
(פ: 1- עד פב. 9+)
עשר התקנות של יהושע
א. התקנות והערות הגמרא –
- מרעין בחורשים
רב פפא – דווקא בהמה דקה בחורשה גסה
- מלקטים עצים בשדות
הגבלות:
- דווקא בהיזמי והיגי (קוצים)
- מחוברים
- לחים ולא יבשים
- ולא לשרש את כל השיח
(פט. באמצע)
- מלקטים עשבים בכל מקום, מלבד בשדה תלתן
יוצא שעשבים מועילים לתלתן,
וקשה מכלאיים – שאם יש לו עשבים ותלתן אין צורך לכפות עליו לתלוש, כי הוא יתלוש מעצמו כי העשבים מזיקים לתלתן.
תשובות:
- לזרע – מזיקים, לגבעול – מועילים
- למאכל – מזיקים, למאכל בהמה – מועילים.
ואיך יודעים?
אם זה נשתל בצורה מסודרת זה למאכל אדם.
- קוטמים נטיעות (ענפים רכים)
הגבלות:
בברייתא – בזית לא מלקטים מגרופיות (זית שכרתו ונשאר רק גדם של שני אגרופים)
בגמרא –
כשמוריד ענף צריך להשאיר קצת –
בזית – ביצה,
בקנים וגפנים – יחתוך רק מהפקק הראשון ולא לפני
מאיפה בעץ מוריד –
- מ"אובו" (ענפים רכים ודקים) ולא מחודו (ענפים חזקים),
- מענפים חדשים שעדיין לא עושים פירות,
- ומענפים שלא רואים את השמש.
(פא: 2+)
- מעין היוצא בתחילה מותר לבני העיר להשתמש במים
רבה בר רב הונא – וצריכים לשלם,
אך דוחה הגמרא – ההלכה שלא צריכים (ולהרבה מפרשים – כך גם לגבי שאר התקנות)
- מותר לדוג בחכות בטבריה
ברייתא בתוספתא – בראשונה התקינו השבטים
שמי שיקבל את הכנרת – ידוג גם ברשתות, אבל לא בקלעים
(תוקע את התנועה / דג יותר מדי)
ואילו שאר השבטים – משמע שלא ידוגו כלל
הברייתא שלנו – יהושע הרשה גם לשאר, אבל רק בחכות.
לסיכום:
נפתלי – בחכות ורשתות, אבל לא בקלעים,
שאר השבטים – בחכות, ולא ברשתות ובטח שלא בקלעים.
[אגב, שתי ברייתות:
- ימה של טבריה בחלקו של נפתלי, וקיבלו את הצד המערבי צפוני,
את המזרחי ודרומי לא נחלו, אבל כן קיבלו מלוא חבל בחוף הדרומי בשביל הרשתות. - רשב"א –
עצים שהיו תלושים בכניסה לארץ נחשבים שלל, ומותר לכל השבטים לקחת.
2. לכל שבט היו כמה סוגי שטחים – הר, שפלה, נגב (שדות ללא עצים), עמק, חוף ים[1] (נלמד מפסוק שמתאר את האמורי ושכניו שכך היה להם, וישראל כבשום מהם).
(פא: שליש)
- נפנין לאחורי הגדר, אפילו בשדה כרכום
מה החידוש? שיכול לקחת אבן (מהאדמה/מהגדר)
ואפילו בשבת (וזה לא נחשב תולש עשבים/סותר את הגדר – כי זה דרבנן והקלו משום כבוד הבריות).
ומסופר על מר זוטרא חסידא שלקח אבן, ואז ביקש מהשמש להחזיר אותה ולסדר אותה יפה.
- מהלכים בשבילי הרשות ("קיצור דרך" דרך שדה),
ואפילו אחרי הזריעה,
אבל רק עד הגשם של רביעה שנייה (יז חשון), כי אח"כ זה כבר הורס את הזרעים
(רב פפא: וגם בבבל מותר, אבל שם רק עד העונה של הטל הרציני, כי הטל גם מפתח את הזרעים).
- מסתלקין לצידי הדרכים מפני היתדות בדרכים (דרכים משובשות מהגשם)
שני סיפורים:
- שמואל הלך בצידי הדרכים גם בבבל,
והסביר לרב יהודה שהיה איתו שהתקנות גם לבבל. - רב ור' חייא הלכו כך בצידי הדרכים, אך ראו לפנים אדם שהחמיר על עצמו ולא הלך, וחשבו שזה גאווה,
אך הסתבר שזה רבי יהודה בן נקוסא תלמיד ר' חייא, שכל מעשיו לשם שמיים,
ואמר לו רבי – אם זה לא היית אתה הייתי גוזר את רגליך בגרזן (מנדה).
(פא: מתחת לאמצע)
- התועה בכרמים מספיג ועולה ויורד
כלומר יכול לקצר דרך הכרם, ואם מסתבך בדרך יכול לחתוך גפנים כדי לצאת.
הערות:
- ת"ר – חותך לעצמו, וגם כדי לעזור לחברו.
למה צריך להשמיע שגם לעצמו?
כי יכולנו לחשוב שרק לחברו יכול לעזור כי הוא עצמו יודע את הדרך וכך יצמצם בפגיעה בכרם,
קמ"ל שגם לעצמו יכול, אפילו שלא יודע את הדרך כלל. - הרי זה דאורייתא ("והשבותו לו" – השבת גופו),
תשובה – מדאורייתא צריך לעזור לחבר לצאת בלי לחתוך את הגפן,
ואילו התקנה מתירה גם לחתוך דרך הגפנים.
- מת מצווה קונה מקומו
רש"י – שיכולים לקוברו בשדה בה נמצא, ולא צריכים לטרוח להביאו לבית הקברות.
ורמינהי – נמצא על הדרך מפנים אותו לצד (לפי הסדר: שדה בור, ניר, זרוע),
והרי אם קונה מקומו יכולים בעלי השדות ליד להתנגד שיביאו אליהם!
עונה רב ביבי – שם חוסם את כל הדרך מצד לצד, ולכן אין ברירה אלא להזיז.
(פא: רבע תחתון)
ב. שאלות על התקנות:
- והרי יש 11 ולא 10?
תשובה – תקנה 8 ("מהלכים בשבילי הרשות") לא באמת מהרשימה, אלא משלמה – "אל תמנע טוב מבעליו, בהיות לאל ידך לעשות" (משלי ג, כז). - והרי בברייתות יש עוד:
ר"י – שבעונת הזיבול מוציאים את הזבל לרחוב שידרכו עליו (זה משפר אותו),
רי"ש בן ריחב"ב – אם דבורים עפו לך לענף אני מוריד את הענף,
אם הכלי של דבש נשבר אני יכול לקחת לך את הכלי של היין כדי להציל את דבש,
ולשלם (וכן שני חמורים עם עץ ופשתן).
תשובה – הברייתא לא הזכירה דעות יחיד.
(פב. 1+)
- והרי רי"ח אמר שיש עוד תקנה: שגם על עץ סמוך לגבול מביא וקורא מקרא ביכורים.
תשובה – אכן הברייתא שלנו אינה ברייתא, אלא של "זקן אחד" – ריב"ל.
[1] קשה, לכאורה יש כמה וכמה שבטים שאין להם חוף ים.
