בבא מציעא כו – דף יומי

למחצית השקל לאתר סיני ליחצו כאן

Download

להורדת חוברת סיכומי הדף היומי על מסכת קידושין לחץ כאן

לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב

דף יומי בבא מציעא דף כו

(משנה כה: למטה – כו: במשנה למטה)

תקציר הדף יומי

א. מצא חפץ ישן בכותל ישן, שלו. בכותל חדש – שייך לצד שאליו יותר קרוב (ואם יש ידית – היא קובעת). ב. מצא בבית מושכר – לפי הדייר האחרון, אא"כ היו שם שלושה, ואז יש יאוש, כי: או – מדינו של רשב"א שנחשבים המון אנשים (ואולי דווקא בגויים), או מדינו של ר"נ, שהאחד מתייאש כי חושד בשאר בגזל. ג. האיסורים האפשריים בהשבת אבידה – לא תגזול, השב תשיבם ולא תוכל להתעלם.

סיכום הדף יומי

א. מצא בכותל  –

בכותל ישן חפץ מאוד ישן – של המוצא

אפילו שבעל הכותל טוען שזה שלו, המוצא אומר – זה של הבעלים הקודמים שודאי התייאשו, או אפילו מימי האמוריים.

תוס' – למה בעה"ב לא קונה את זה בקניין חצר?
תשובה – חצר קונה רק משהו שיום אחד הוא עתיד לגלות.

בכותל חדש – עקרונית לבעה"ב
אבל אם זה בחצי העובי בצד של רה"ר – של המוצא, כי מישהו מרה"ר שם את זה והתייאש.

הערות:

1. ראשונים – גם פה מדובר בכלי ישן, ולכן אפילו אם יש סימן הבעלים התייאש)
2. אם אפשר לראות לפי הכיוון מאיזה צד הכניסו (כמו הקת של סכין) – אז הולכים לפי זה.
3. אם זה כלי שממלא את כל עובי הכותל – חולקים

ואפילו אם הכותל עקום, ויש הוו"א שאולי היה יותר בפנים ואז זז בגלל השיפוע,
בכל זאת חולקים.

ב. מצא בבית שכל פעם מושכר לאדם אחר – של המוצא

שאלה – למה לא נותן לאחרון ששכר? (הרי הקודמים בדקו לפני שעזבו)

וחיזוק לשאלה –  מצא מעות בירושלים –
ליד סוחרי בהמה – סביר שזה כסף שקנה איתו בהמה של מעשר שני, ולכן הכסף מע"ש.
בהר הבית – חולין,
בשווקים: ברגל – מעשר, שאר השנה – חולין, כי מנקים את שווקי ירושלים יום יום, כך שזה נפל היום.

וכך גם בחדר להשכרה – כיון שבודקים, אז זה חייב להיות מהאחרון!

תשובה – צודק, צריך ללכת לאחרון, אלא שכאן מדובר שעשאו פונדק לשלושה ישראלים,
ולכן התייאש, כי:

1. ר"ל – ע"פ הדין של רשב"א (דף כד) שכשיש המון אנשים מתייאש.

שואלים – לפי זה ניתן להכריע את הספק שלנו שם, שגם בהמון יהודי מתייאש.

עונה רב מנשיא – הכוונה לשלושה גויים.
רב נחמן דוחה – ההסבר כאן הוא אחר, ולכן א"א להכריע, כדלהלן.

2. רב נחמן – מהדין שאם 3 אנשים יחד, ואחד איבד והשניים מכחישים – הוא מיד מתייאש, כי כנראה רוצים לגוזלו.

ורב נחמן לטעמו – ראה שנפל סלע לאחד משלושה אנשים – פטור מלהחזיר, כי המאבד התייאש.

רבא מגביל, ויש שתי איכא דאמרי –

1. אם יש שווה פרוטה לכל אחד – יחזיר,
   כי אולי מדובר בשותפים, ולא מתייאש כי חושב אולי השותף רק לקח כדי לצער אותו קצת ואז יחזיר.
2. אפילו אם יש רק 2 פרוטות לכל השלישייה,
   כי אולי אחד השותפים מוותר על חלקו,
   וכך גם כאן לא מתייאש בגלל הנ"ל.

ג. עוד שתי מימרות של רבא (על איזה איסור עובר, ומאבד בחולות)

1. A. על איזה איסורים עוברים כשלא משיבים אבידה –

האפשרויות:

1. לא תגזול
2. השב תשיבם
3. לא תוכל להתעלם

המצבים:

1. אם לקח לפני יאוש – עובר על כל השלושה
2. אם לקח כדי להחזיר, ולאחר יאוש החליט לא להחזיר – עובר רק על השב תשיבם (כשלקח לא התכוון לגזול, וגם לא התעלם)
3. אם חיכה בכוונה עד שיתייאשו – עובר רק על לא תוכל להתעלם (אין גזל והשב תשיבם כי לקח לאחר יאוש).
4. B. ראה מישהו שאיבד משהו בין החולות, אפילו שהמאבד מחפש – זה יאוש (כמו זוטו של ים)

אז למה המאבד מחפש? אולי חושב שימצא משהו שמישהו אחר איבד…