גמרא דף יומי – ברכות לז

Download

לתרשים: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב

(לו: שליש תחתון – לח. 8+)

א. פלפלים –

רב ששת – שהכל,
רבא – כלום (וכן ביו"כ – פטור, וכן בזנגביל) – לא ראוי לאכילה.
קשה – ברייתא שמחייבת בערלה,
תשובה – יבש – כלום, רטוב – פרי.

ב. תערובת של דגנים עם שהכל

A. חביץ קדרה ודייסא (דבש שמן +קמח/חיטים כתושות) –
a. חביץ קדירה (סוף לו:)
רב יהודה – שהכל (הדבש עיקר),
רב כהנא – מזונות (הקמח/חיטים עיקר), וכן רב יוסף: רב ושמואל – שכל שיש בו מחמשת מיני דגן – מזונות.

b. רבא – (לז. רבע)
בהתחלה: תלוי – של הכפרים – מזונות (הרבה קמח – עיקר), מחוזא – שהכל (מעט קמח),
בסוף – תמיד מזונות (כרב ושמואל הנ"ל).

B. רב ושמואל – "כל שיש בו/שהוא מחמשת מיני דגן – מזונות" – (סוף לו:)
"שיש בו" – אפילו הוא מיעוט בתערובת,
"שהוא" – בא לדייק שאורז לא, אפילו שהוא רוב התערובת.

ג. אורז (אגב B)

[נקדים את הדעות –

קושיות על רב ושמואל וברייתות–

1. 1. ברייתא – תחילה וסוף כמעשה קדרה (ועל מעשה קדרה – מזונות ומעין 3).
   דחייה – כמעשה קדירה – שלא מברכים כמו על לחם, אך לא כמעשה קדירה לסוג הברכה.
2. 2. ברייתא – אורז הוא מעשה קדירה (לז. שליש)
   תשובה – זה רי"ח בן נורי, שאורז הוא דגן.
3. 3. ברייתא
   חיטה – כוסס – אדמה (כדלעיל לו,ג). יש דעה נוספת של ר"י שמברך בורא מיני דשאים.
   טחנו אפאו ובישלו – אם הפרוסות קיימות – מזונות ומעין 3,
   אם לא קיימות – המוציא וברכהמ"ז.

אורז – כוסס – אדמה.
טחנו אפאו ובישלו – בכל מקרה מזונות + מעין שלוש.
תיובתא לרב ושמואל.

[בהמשך – רב ששת – זה ר"ג.
קשה – הרישא לא מסתדרת – לר"ג אפילו דגן שלא עשאו פת מברך ברכהמ"ז,
תשובה – משנים הגירסא – שבסוף בורא נפשות, כרבנן].

1. 4. ברייתא דומה עם שינוי – מזונות + בורא נפשות ("ולא כלום") (לז. 😎

[בהמשך – רב ששת – זה רבנן].

[5. הברייתא של ר"ג וחכמים –
שאר שבעת המינים (ר"י – וכן דגן שלא עשאו פת) –
ר"ג – ברכת המזון, חכמים – מעין שלוש (ור"ע פסק כחכמים (רוב)).
אורז (לא דגן ולא 7 המינים) – ר"ג – מעין 3, חכמים – בורא נפשות.

(לז: שליש)

ד. "חביצא" – פרורי לחם שנתבשלו/טוגנו (רש"י. כמו קרוטונים שלנו)

בגדולים מכזית – המוציא,
בקטנים –
רב יוסף –  מזונות.

אביי: קשה – לפי דבי רי"ש שפוררו את המנחות לפחות מכזית – למה אם אכלן נחשב מצה לפסח?
תשובות:

1. מדובר שערסן ואפאן שוב.
   דחייה – צריך לכתוב "והוא שאכלו בכדי אכילת פרס".
2. מדובר שבלחם המקורי נשאר כזית, והוא מחיל שם לחם גם על הפירורים הקטנים.

רב ששת – המוציא,

רבא – בתנאי שנשאר לו תואר לחם.
(רא"ש – תנאי זה רק בקטנים, אך בגדולים לא צריך.
אך זה קשה מלעיל ג3 – שאם אין הפרוסות קיימות – מזונות. ומסביר תוס' – ש"לא קיימות" זה שאין כזית).

ה. סוגי מאפים – האם חייבים בחלה (לז: 10-)

A. טרוקנין (כובא דארעא – בלילה רכה בחור בתחתית הכירה) –

• האם חייב?
  גמרא – חייב,
  רי"ח – פטור (גירסת הרא"ש – חייב),
• שלב ב (לח. 1+) – מה מברכים?
  רב יוסף – מזונות.

(מר זוטרא – אא"כ קבע סעודה – המוציא).

• מר בר רב אשי – יוצא בפסח.

B. טריתא – פטורה.

מה זה?

1. בלילה רותחת (פנקייק?)
2. לחם הודי (בצק על שיפוד, ונמשח תוך כדי בשמן/ביצים).
3. לחם לכותח (אפוי בשמש וקצת עבש, ומשמש לערבוב עם חלב ומלח).

קשה – והרי בברייתא לחם כזה חייב,
תשובה – שם אמנם אפה בשמש אך לא התכוון לכותח, הראיה שעשה את הלחם עם צורה מסודרת ולכן חייב.