{enclose avoda_10.mp3}
סיכום הדף היומי – עבודה זרה י
(ט: שורה אחרונה – יא. שליש תחתון)
א. המשך מניין השטרות
שטר חוב שנכתב לעוד 6 שנים –
רבנן לפני רבא – זה שטר מאוחר (ולא יכול לגבות מנכסים משועבדים של 6 השנים הבאות),
ר"נ – זה שטר רגיל (ויגבה ממשועבדים כבר מעכשיו), אלא שנכתב לפי השנים מאז שיוון כבשו את עילם.
(מקשה רב אחר בר יעקב – אולי מניין השטרות הוא לא למלכות יוון אלא ליציאת מצרים (ואז אין את ההסבר של עילם)? עונה ר"מ – לא! (וכן מוכח בברייתא ומכך שמונים את מניין השטרות מתשרי)).
ב. יום גינוסיא
לא יום הלידה (שלו או של בנו) כי מוזכר בפירוש עם יום גינוסיא,
ולא יכול להיות יום ההמלכה שלו – כי גם מוזכר עם יום גינוסיא, ולא יום ההמלכה של בנו – כי ברומי המלוכה לא עוברת בירושה.
תשובה – זה יום ההמלכה של בנו (ומדובר שביקש מהסנאט להמליך את בנו).
ג. רבי ואנטונינוס
A. שלוש עצות של רבי לאנטונינוס (ברמז) – 1. שבנו ימלוך תחתיו ושטבריה תיפטר ממס. 2. לחסל את המתנגדים אליו אחד אחד. 3. לחוס על בתו שזינתה.
B. אנטונינוס שולח לרבי זהב.
C. אנטוניוס לומד אצל רבי תורה בסתר (ובוחן את ר' חנינא בר חמא אם יכול להחיות מתים), ומשמש את רבי (כדי לשמשו בעוה"ב או לקיים את נבואת "ורב יעבוד צעיר"). ורבי אומר לו שיש לו חלק לעוה"ב [לא לכל מלכיה ושריה איל חלק לעוה"ב (ודוגמא לשר רומאי שיש לו עוה"ב – קטיעה בר שלום ששכנע את הקיסר לא להרוג את היהודים, והקיסר השתכנע אך הרג את קטיעה והוא מל לפני כן וזכה בעוה"ב)].
D. היתה ביניהם אהבת נפש, ושניהם היו עשירים.
E. אגב, אונקלוס (אחיין של אנטונינוס (הגר"א)) התגייר וגייר את החיילים שניסו להביאו לקיסר.
