שיעור גמרא פשוט וברור כפי שמעולם לא שמעת. וב15 דקות בלבד.

שיעור גמרא פשוט וברור כפי שמעולם לא שמעת. וב15 דקות בלבד.

קבל את השיעורים גם ב:

עבודה זרה יב – הדף היומי

{enclose avoda_12.mp3}

סיכום הדף היומי – עבודה זרה יב

(יא: במשנה – יב: במשנה)
א. יישוב שצמוד לעיר שבה יש "יום אידם"
במשנה – אין איסור ביישוב הצמוד (כל מקום ו"ימי האידם" שלו).
מה עם מקום ממש צמוד? (כמו העיטליז שליד עזה)
ר' חנינא:
גרסא ראשונה – מותר
גרסא שנייה – ר"ל שאל, ר' חנינא אמר שמותר, ודימה את זה לשתי קדרות צמודות (שבאחת נבילה), שגם שם אין חשש.
[רמות האיסור:
A. בקדירות – א. חשש איסור תורה – שיכניס אוכל לסיר. ב. חשש לדרבנן – בישולי עכו"ם. ג. חשש לדרבנן קל – שהאוכל יתיז לסיר השני.
B. בעטליז של עזה – א. חשש איסור תורה – איסור כסף ע"ז. ב. חשש לדרבנן – איסור ימי אידם. ג. חשש לדרבנן קל – איסור ימי אידם שלושה ימים לפני.]
לאיזה רמה של היתר התכוון ר' חנינא בדמיון לקדירות?
אביי – גם א, רבא – רק ב ומטה, רבה ב"ע – רק ג.

ב. מראית עין בע"ז
A. לא להגיע לעיר בה יש ימי אידם (ואם זה על הדרך – ר"מ – אסור, חכמים – מותר).
B. איסור התכופפות ליד ע"ז (אא"כ לא נראה שעושה זאת כע"ז) – 1. לא יתכופף להוציא קוץ (צער גופני). 2. לא יתכופף כדי להרים מטבעות (הפסד ממוני, לא יכול במקום אחר). 3. לא יתכופף כדי לשתות מהמעיין (אפילו שזה (ספק רחוק של) סכנת נפשות). (4. בדומה – לא ישתה מברזייה שנראה בה כמנשק ע"ז, כאן אין חידוש, זה רק מוביל לסוגיא הבאה).

ג. סכנות בשתיית מים
A. סכנת עלוקה – לא ישתה מברזייה שיוצאת מהאדמה, ולא מנהרות ואגמים (ולא ביד אחת). (והרפואה – שתיית מים חמים/חומץ, ומחללים על זה שבת).
B. השד שברירי (ואם בכל זאת צמא – או שיעיר מישהו, או יאמר לחש מסוים).

8 Responses

  1. בס"ד
    אם אפשר לקבל מקור לדברי המאירי אודה לכם, כי פתחתי שם בדף יב: ולא מצאתי דבר זה.
    בתודה מראש, וישר כח

  2. האם מותר להרחיב את הבנת המאירי שהשד שברירי הוא דמיוני גם על סכנת העלוקה והצרעה שהבולע אותם מת מיד? כלומר, האם מותר לי להתיחס גם לקטע זה שלא כפשוטו כמו שעשה זאת המאירי בענין השד שברירי?
    אני לא יודעת למה, אבל יש לי תחושה שהמאירי הוציא את השברירי מידי פשוטו כי כבר בימיו פסקו להאמין בשדים ורוחות. ולפי הרפואה בת זמננו גם לצרעה אין שחר.
    יעזור לי האל.

      1. תודה על תשובתך וההפניה המפורטת.
        בכלל אני מוצאת את עצמי תוהה בכל סיפורי האגדות שבדפים אלה. אולי כדאי להוסיף הפניות שיסבירו את כל המקרים המשונים והתמוהים?
        תודה

        1. שלום שוב
          רעיון טוב, אך לעת עתה כדאי שפשוט כל פעם כשיש לך משהו תמוה או לא מובן אז שתשאלי ואני מקוה שיהיה מי שיענה על כך.
          אני ממליץ בחום על האתר כאן, על פשיטא, על אתר אגדות חז"ל, וכמובן גם על פורטל הדף היומי [והפורום שבו] – אלו האתרים שנראה לי שבהם תוכלי לקבל התייחסויות מגולשים לנושאים אלו.
          בנוסף – באתר הזה של הלכה ברורה (http://www.halachabrura.org/agada/netzer.htm)תוכלי למצוא מקורות לפי סדר הדף (אך לא תגובות של גולשים).
          וכמובן – כל הכבוד לך על ההתמדה בלימוד הדף היומי.

    1. המאירי (ועוד ראשונים חשובים) הולכים בכיוון הזה בהרבה מהאגדתות שבאות לתאר מציאות, ואנחנו משתדלים להזכיר זאת פה ושם (אא"כ זה ברור לגמרי שזה לא כפשוטו).
      יש כוח ל"פורטל" על ההפניות!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שיעור של 13 דקות ביום

ואתה באמת מבין את הדף היומי.

קבל את השיעורים ב:

בוואטסאפ

קבוצת וואטסאפ שקטה שבה תקבל את השיעור מדי יום.
להרשמה פשוט לחץ כאן.

במייל

קבל מייל יומי עם השיעור המוקלט של אותו יום. תמיד תוכל להסיר את עצמך בליחצת כפתור.

פודקאסט

לחץ כאן לקבל את השיעור בפודקאסט (itunes, spotify ועוד), או פשוט חפש "דף יומי סיני" בתוכנת הפודקאסט שלך.