{enclose avoda_13.mp3}
סיכום הדף היומי – עבודה זרה יג
(יב: במשנה – יג: במשנה)
א. סיכום הבעיות (בינתיים) במסחר עם הגוים בימי אידם
1. גזירת ימי אידם (שיביא את המוצרים לע"ז ("לפני עיוור") או שילך ויודה לע"ז).
2. כסף ע"ז (שהוקרב לע"ז (/חליפי ע"ז)).
3. היום – בעיית "מהנה את הע"ז" (בכך שקונה מהם והכסף הולך כמכס לע"ז):
ר"ל – מותר, רי"ח – אסור.
ב. הסתדרות עם המקורות
A. משנתנו – אסור לקנות בחנויות מעוטרות (זה סימן לכך שהן מלשמות מכס לע"ז) – רי"ח – בגלל שמהנה את הע"ז, ר"ל – כי העיטורים עצמם מפרחים שהם תקרובת ע"ז.
B. ברייתא 1 (ר' נתן) – יש איסור, ברייתא 2 – מותר לקנות מהגוים.
ר"ל – זה מחלוקת תנאים, ואני עם ברייתא 2 (רבנן) שמותר.
רי"ח – אין מחלוקת, ואני מסתדר עם שניהם, ברייתא 1 – קנייה מסוחר אסורה, וברייתא 2 – קנייה מבעה"ב מותרת, כי ממנו לא לוקחים מכס לע"ז ולכן מותר.
[ובסוף הסוגיא – 1. סיפור על ר' ירמיה ור' יעקב שקנו מבעה"ב והקניטו את השני כי חשבו שהוא קמה מסוחר. 2. הגבלה – בימינו זה דווקא מבעה"ב לא קבוע, אך קבוע – משלפם מכס לע"ז ואסור).
ג. דיונים בברייתות עצמן
ברייתא 1 –
הברייתא כאמור אוסרת לקנות, ומוסיפה קנס למי שכן קונה – שהורסים לו את הסחורה.
A. איך הורסים בהמה – תיעקר (חותכים את רגליה מתחת לברכיים).
1. הרי זה צער בע"ח? זה לצורך.
2. למה במקדיש בהמה בזמן הזה שגם כן כתוב שתיעקר, שם הכוונה שננעלת בחדר עד שמתה? כי שם לא רוצים לחתוך כי:
אביי – בזיון הקודשים (ולמה לא שחטו? כי יכול להביא לתקלה. ולמה לא חתכו לשתיים? אסור מצד "נתיצת מזבח").
רבא – נראה כמטיל מום בקודשים (רק "נראה" כי אינה ראויה להקרבה שלה או של דמיה).
B. מה עושים כשקנה עבד גוי? לא ייעקר.
ברייתא 2 –
הברייתא מתירה לקנות, כי אין בעיה של "מהנה" (וגם מתירה לפנות לצורך כך לערכאות וכן לכהן לצאת לחו"ל ולהיכנס לבית הפרס).
אבל בעמוד ב שואלת הגמרא (בצורה סמויה) – מה עם בעיית ימי אידם?
גישה ראשונה – מותר לצורך מצווה (פדיון של עבד יהודי (ר' זירא), הכנסת עבד גוי תחת כנפי השכינה (ר"ל), יישוב ארץ ישראל (מפרשים))
אך מקשה רב אשי – איזה מצווה יש בקניית בהמה? לכן –
גישה שנייה – כי "ממעט" את הגוים מבחינה ממונית (לרש"י – כי קונה דבר המתקיים וזה הפסד למוכר, לשאר ראשונים – כי קונה בימי היריד שמחיר מבצע).
