{enclose avoda_21.mp3}
סיכום הדף היומי – עבודה זרה כא
(כ: במשנה – כב. סוף הפרק)
א. המשך איסור "לא תחנם" – איסור מכירת שדות ובתים בא"י לגויים
A. עקרונות בגזירות חז"ל כדי להרחיק מ"לא תחנם"
1. החמירו בשדות יותר מבתים (כי גם מפקיע ממעשרות).
2. לא גוזרים גזירה על גזירה.
3. סוריא – כיבוש יחיד, ויש מחלוקת תנאים האם היא כארץ ישראל או לא (גם אם לא – חז"ל החמירו בה יותר מחו"ל).
B. הדעות במשנה – מתי הרחיבו במקום (סוריא, חו"ל) ובפעולה (גם השכרה).
1. ארץ ישראל – למכור ודאי אסור מהתורה. להשכיר: ר"מ – אסור גם בבתים, רי"ס – רק בשדות.
2. חו"ל – מהתורה הכל מותר. מדרבנן – רי"ס – לא גזרו, ר"מ – גזרו על מכירת שדות.
3. סוריא – רי"ס – חז"ל אסרו רק מכירת שדות. ר"מ – מכירת בתים, ומכירת והשכרת שדות.
קושי בדעת ר"מ – אם מכירה בסוריא זה גזירה, איך אסרו גם השכרה (גזירה לגזירה)?
תשובה – ר"מ סובר שכיבוש יחיד שמיה כיבוש, ומכירה אסורה בסוריא מהתורה, וחז"ל גזרו עלך השכרת שדות.
C. [שלוש הערות: 1. הלכה כרי"ס. 2. אסור ליצור שכונה (שלושה בתים. אסור רק ישירות) .3. משנתנו סתמא בהמשך כר"מ].
ב. איסור מראית עין של עבודת גוי במרחץ של יהודי
A. אסור להשכיר מרחץ לגוי משום מראית עין (יחשבו שהיהודי שוכר את הגוי).
דיוקים:
1. לכותי מותר בית מרחץ – כי לא עובד בשבת (ובחוה"מ מותר).
2. לגוי מותר להשכיר שדה – כי יחשבו שהוא אריס.
ברייתא של רשב"א – גוי בשדה מותר, אך כותי אסור. הסבר – "אריסות" זה לא סיבה להתיר, אלא ההסבר הוא – הגוי יציית ולא יעבוד בשבת וחוה"מ, והכותי לא יציית ויעבוד בחוה"מ (ואסור גם מצד "לפני עיוור").
עוד מצב בו גוי עובד בשביל יהודי בשבת:
B. – שותפים – גוי ויהודי , שהגוי עובד בשבת והיהודי ביום ראשון
a. ברייתא –
מותר – אם התנו מראש שהשבת של הגוי ויום ראשון של היהודי.
אסור – כשאמרו זאת רק אח"כ או בשעת חלוקת הפירות, כי אז נחשב שהגוי עובד בשביל חלקו של היהודי והיהודי מחזיר לו.
לא אמרו כלום – נשאר בספק.
b. סיפור – רבא התיר לשותפים:
1. גרסא אחת – שחילקו ביניהם את שבת וראשון, ורבא התיר, ורבינא הקשה מהברייתא, אך התברר בדיעבד שרבא צדק כי התנו מראש.
2. גרסא שנייה (רב גביהה) – שחילקו ביניהם שנות ערלה והשנים שאח"כ, ורבינא חיזק זאת מהברייתא (ששם כשהתנו מראש מותר, אפילו שיש רווח עקיף ליהודי).
