Download

{enclose avoda_27.mp3}

סיכום הדף היומי – עבודה זרה כז

(כו: שליש תחתון – כז: 2 שורות מלמטה)

עוד מצבים בהם חוששים מהגוים
א. גוי מוהל
(למול גוי – מותר רק כדי לגיירו, אך לא לצורך רפואי)
A. האם גוי יכול למול ישראל –
1. ברייתא 1 – אותה מחלוקת כמו במינקת ומיילדת
חכמים – כשיש אחרים מותר (דואג למוניטין שלו)
ר"מ – גם כשיש אחרים אסור (יכול לעשותו כרות שפכה).
2. ברייתא 2 – מי עדיף שימול – רופא כותי או גוי?
ר"מ – גוי,
ר"י – כותי.
3. ברייתא 3 –
ר"י – גוי לא ימול מהתורה – "וַיֹּאמֶר אֱלקים אֶל-אַבְרָהָם, וְאַתָּה אֶת-בְּרִיתִי תִשְׁמֹר, אַתָּה וְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ, לְדרתם".
4. ברייתא 4 –
ר"י – כותי לא ימול כי מל לשם ע"ז שבהר גריזים (לא "לשמה"), ורי"ס מתיר (לא צריך "לשמה". ואם ימול להר גריזים – יקולל ותצא נשמתו).

B. קושיות:
1. גוי לר"מ – בברייתא 1 אוסר, בברייתא 2 – מתיר.
2. כותי לר"י – בברייתא 2 – מתיר, בברייתא 3 – אוסר.
תירוצים:
1. לתרץ את ר"מ – לא נהפוך, ולר"מ – בגוי רגיל – אסור, ברופא מומחה – מותר (לא רוצה להזיק לפרנסה).
אך ר"י עדיין קשה.
2. נהפוך השיטות בברייתא 2 (ר"מ – כותי, ר"י – גוי).
וברייתא 3 שאוסרת גוי, זה לא ר"י אלא ר"י הנשיא.

B. הרחבה בדינים לגבי מילה
1. לשמה
(בברייתא 4 – רי" – לא צריך לשמה, ר"י – צריך).
מקור המחלוקת –
ר"י (לשמה) – שמות י"ב – "וְכִי יָגוּר אִתְּךָ גֵּר, וְעָשָׂה פֶסַח לַה' הִמּוֹל לוֹ כָל-זָכָר". (ורי"ס – כפשוטו – מתייחס לפסח).
רי"ס – (לא צריך לשמה) – בראשית יז – "הִמּוֹל יִמּוֹל יְלִיד בֵּיתְךָ" (ור"י – דיברה תורה כלשון בנ"א).

2. ר"י הנשיא אוסר מילה על ידי גוי מהתורה
מקור
1. רב (כמו ברייתא 3) – "ואתה את בריתי תשמור".
2. רי"ח – "המול ימול" – מי שנימול – ימול אחרים.
נפקא מינה:
1. גוי נימול או יהודי שלא נימול.
דחייה – גוי נימול עדיין מוגדר ערל יהודי לא מהול נקרא מהול (לעניין נדר).
2. אישה (נחשבת מהולה, אך לא כלולה ב"ואתה").
והרי ציפורה מלה? 1. ע"י אחר. 2. רק התחילה ומשה גמר.

ב. גוי רופא
משנה – מתרפאין מהן ריפוי ממון אבל לא נפשות
A. מה הכוונה:
1. בשכר מותר (חושש לפרנסתו) בחינם אסור. דחייה – עדיף לכתוב בשכר ובחינם.
2. בחולי שלא יכול לבוא לידי סכנה – מותר (הנזק שיצא לו מזה הוא רק ממוני), בחולי שיכול לבוא לידי סכנה – אסור. דחייה – גם בחולי קטן אסור.
3. ריפוי בהמתו (=ממון) – מותר, ריפוי שלו – אסור.

B. קולות:
1. התייעצות רפואית על תרופה מתאימה – מר עוקבא מתיר, כיוון שיודע שילך לקבל דע הנוספת ואז יגלו אם שיקר וירע את פרנסתו.

2. "חיי שעה" – רי"ח – אם יש ספק שינצל – אסור, אך אם ודאי ימות וזה רק עניין של זמן – מותר, כי אין מה להפסיד, כלומר לא חוששים ל"חיי שעה".
מקור – ארבעת המצורעים שלא חוששים לחיי שעה (מילא ימותו תכף ברעב) ומסתכנים בהליכה למחנה ארם.
קושיא – ברייתא מופרשת שלא יתרפא מהמינים אפילו בסיכון של רק "חיי שעה".
תירוץ – שם זה לא בסתם עובד ע"ז (שהחשש הוא שיהרגו), אלא מין (שיש חשש שימשוך אותו אחריו למינות).
[הסיפור בברייתא – בן דמא הוכש ע"י נחש ורצה להתרפא ע"י מין (יעקב איש כפר סכניא),
רי"ש אמר שאסור,
בן דמא – רצה לומר שמותר "וחי בהם" ולא שימות בהם ,
אך רי"ש – בפרהסיא אסור (חילול ה'. הוא אפילו מקל להשתחוות לע"ז בסכנת נפשות אך רק אם זה לא בפרהסיא (רבנן חולקים – זה ביהרג ואל יעבור אפילו בצנעא),
ובן דמא נפטר, ורי"ש שבחו על שלא עבר על גזירת חז"ל].

3. רי"ח – במחלה שלא יכולה להגיע לסכנה – מותר (ורב יהודה כאמור אוסר).

הגדרת סכנה – מחלה שמחללים עליה שבת או מכה של חלל (נפק"מ ליד ורגל שאינם של חלל אך כן מחללים עליהם שבת).